הלכה ליום שני ט"ז טבת תשפ"ג 9 בינואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חנה-חנינה בת כמיסה ז"ל

ולהבדיל, לרפו"ש לאחינו היקר יעקב-עוזי בן חנה-חנינה,שיקום ממיטת-חוליו ויחזור לאיתנו-הראשון ברחמי-רופא-כל-בשר ומפליא-לעשות!

הוקדש על ידי

ימית, הבת.

יבוש כביסה ביום השבת – מראית העין

שאלה: האם מותר לתלות בשבת כביסה שכובסה מערב שבת?

תשובה: במשנה במסכת שבת (דף קמו:) שנינו, מי שנשרו כליו במים (מי שנרטבו בגדיו במים) מהלך עמהם ואינו חושש, הגיע לחצר החיצונה, שוטחן  בחמה (מניח את הבגדים לייבוש בצורה שהם פרושים כנגד השמש), אבל לא כנגד העם. כלומר אסור לפרוש את הבגדים לייבוש במקום שרואים אותו בני אדם, כדי שלא יחשדוהו שכיבס בשבת. ומבואר אם כן במשנה, שאסור לתלות בשבת כביסה בצורה שנראה שהוא מייבש את הכביסה (כלומר, שהוא פורש את הכביסה שתתיבש) כדי שלא יבאו הרואים לחשוד בו שהוא כיבס את בגדיו בשבת, (זהו חשש "מראית העין"), אבל אם עושה כן בתוך ביתו, אין לחוש בזה למראית העין של הרואים שיטעו לחשוב שהוא כיבס בשבת.

ובגמרא (שם) אמר רב יהודה אמר שמואל, כל מקום שאסרו חכמים משום מראית העין, אפילו בחדרי חדרים אסור. כלומר, רב יהודה חולק על מה ששנינו שרק במקום שבני אדם רואים אותו אסור לשטוח את הכביסה לייבוש, משום שלדעת רב יהודה כל דבר שאסרוהו חכמים משום מראית העין, אפילו בחדרי חדרים אסרו לעשותו. ואם כן הוא הדין גם כן לענין איסור שטיחת הכביסה לייבוש, שלדברי רב יהודה יהיה אסור לעשות כן אפילו בחדרי חדרים.

והקשו בגמרא על דברי רב יהודה, שהרי במשנה מבואר בפירוש שכאשר האדם בתוך ביתו לא חששו חכמים למראית העין, ואם כן איך יוכל רב יהודה לחלוק על משנה מפורשת? ויישבו בגמרא את דברי רב יהודה, שהדבר תלוי במחלוקת תנאים, שכן שנינו בבריתא, "שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם, רבי אלעזר ורבי שמעון אוסרים". נמצא שדברי רב יהודה הם כשיטת רבי אלעזר ורבי שמעון שאוסרים לשטוח את הכביסה אפילו בחדרי חדרים.

ולענין הלכה, רבינו נסים גאון פסק כמו ששנינו במשנה, שאין לאסור לשטוח כביסה אלא דוקא במקום שרואים אותו, אבל בתוך ביתו מותר. אולם הרא"ש והרי"ף והרמב"ם, כולם תפסו בשיטה אחת כדעת רבי אלעזר ורבי שמעון שכל דבר שאסרו חכמים משום מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור.

ולפיכך, לדעת רוב הראשונים, אסור לתלות בשבת כביסה לייבוש, כל שעושה כן בצורה שנראה שהוא מתכוין לייבוש הבגד, שמא יבואו הרואים לחשוד בו שכיבס את הבגד בשבת. וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן שא), שכל דבר שאסרוהו חכמים משום מראית העין, אפילו בחדרי חדרים אסור. אולם כתב הגאון רבינו יוסף חיים, שאם תלה את הבגדים לייבוש מערב שבת, אינו חייב להוציא את הבגדים לפני שבת, שבזה לא גזרו כלל משום מראית העין.

ובאמת שבלאו הכי, בגד שהוא רטוב במים מחמת שנפל למים וכדומה, אסור לטלטל אותו (להזיז אותו) בשבת שמא יבא לסחטו, שיש בזה איסור מן התורה. ורק בגד שאינו רטוב אלא מעט, שאז אין דרך לסחטו, מותר לטלטלו בשבת. וכן בגדים שעליו (שהוא לבוש בהם), ואירע שנרטבו מחמת איזו סיבה, מותר להמשיך ללכת עמהם, שאין לחוש בזה שמא יבא לסחוט את בגדיו.

ולסיכום, אסור לתלות בגדים בצורה שנראית שהיא לצורך ייבושם בשבת. ובגד שהוא רטוב לגמרי, שדרך לסחוט אותו מן המים שספוגים בו, אסור לטלטלו בשבת, שמא יבא לסחוט ממנו את המים ויעבור על איסור תורה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בגדים שנתלו ביום שישי בצהריים והיה חסר להם מעט ייבוש ואינני צריכה ללבוש אותם בשבת, אך אני חוששת מייבוש יתר בקיץ או מחשש שיירטבו בחורף. האם מותר לי להסירם מהחבל בשבת? י"ח תמוז תשע"ח / 1 ביולי 2018

מותר להסירם מהחבל ולהכניסם הביתה.

יש לי תינוקות, ובכל שבת אנחנו מנקים אותם עם מים קרים באמבטיה ומנגבים קצת בלי ללחוץ עם מגבות. לפי מה שאני מבין אי אפשר לתלות המגבות על גבי דפנות האמבטיה או של המיתות, דווקא מקופלים באופן שלא יתייבשו? י"ג תמוז תשע"ח / 26 ביוני 2018

מותר לתלות את המגבות, מפני שאינם רטובות כל כך, רק יש בהן לחלוחית, ורק אם יש בהן רטיבות טופח על מנת להטפיח (שכשנוגעים במגבת, היד נרטבת, ולאחר מכן יכולה להרטיב דבר אחר שיגעו בו), יהיה אסור לתלותן ליבוש. ויהי רצון שתזכו לרוות מהילדים רוב נחת דקדושה,

האם יש מקור ממרן? כ"א אייר תשע"ד / 21 במאי 2014

המקור בספר חזון עובדיה על הלכות שבת חלק ג' עמוד פז

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה