הלכה ליום שני ד' כסלו תשפ"ו 24 בנובמבר 2025

לפסוע בסיום התפלה, כשמישהו מתפלל מאחור

בהלכות הקודמות ביארנו שאסור לעבור או לעמוד מול פניו של אדם המתפלל תפילת העמידה.

ועתה נבא לבאר את הדין, כאשר עומד אדם בתפילת העמידה, ומאחוריו עומד ומתפלל אדם נוסף. וכאשר הוא מסיים את תפילתו, זה שאחריו עדיין לא סיים תפילתו. ונמצא שכאשר יבוא אותו אדם לפסוע שלוש פסיעות לאחוריו, הרי שהוא יכנס בתוך ארבע אמות של חבירו המתפלל.

ולכן, כאשר מסיים אדם את תפילתו, והוא מבחין בכך שמאחריו עומד אדם אחר ומתפלל, אסור לו לפסוע לאחריו שלוש פסיעות, אלא עליו להשאר ולעמוד במקומו עד שיסיים חבירו את התפילה. והדין הוא כן גם לגבי נשים, שמצוי דין זה בפרט בימים הנוראים, שיש נשים המאריכות קצת בתפילה, ואשה אחרת העומדת לפניהם סיימה את תפילתה, שאסור להן לפסוע לאחריהן עד שזו העומדת מאחריהן תסיים גם היא את התפילה, שאז הן רשאיות לפסוע כדין.

וכפי שנתבאר, כל האיסור בזה הוא דוקא כאשר בא להכנס לתוך ארבע אמותיו (כשני מטר) של המתפלל. וכן דוקא כשנעמד ממש ממול למתפלל, אבל אם אינו נכנס לתוך ארבע אמותיו, וכן אם אינו עומד ממש ממול למתפלל, אלא מצדו, רשאי מן הדין לפסוע באמירת "עושה שלום".

דין שליח ציבור
שליח ציבור שסיים תפילת לחש, ואינו יכול לפסוע לאחריו מפני שיש שם מתפלל אחר שלא סיים תפילתו. אולם אינו יכול להמתין עד שיסיים הלה את תפילתו, מפני טורח הציבור. לא יפסע שלוש פסיעות, אלא יתחיל מיד בחזרת התפילה, ויאמר "עושה שלום" בלחש בסיום החזרה, ויפסע לאחריו. ואם עבר ופסע אחר תפילת הלחש בלא להמתין, יש לו על מה שיסמוך.

לסיכום: מי שסיים תפילתו, ועומד אדם אחר ומתפלל מאחריו, אינו רשאי לפסוע לאחריו עד שיסיים הלה את תפילתו. משום שאסור לעמוד בתוך ארבע אמותיו של המתפלל מלפניו. ואם המתפלל אינו מאחריו ממש, אלא מצדו, או שאינו בתוך ארבע אמותיו, ואפילו לאחר שיפסע שלוש פסיעות לא יכנס לארבע אמותיו של המתפלל, רשאי לפסוע לאחריו בלי להמתין.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לפסוע לאחור לאחר סיום תפילת שמונה עשרה אם ההמתנה מפריעה למי שמתפלל מאחורי ומפריעה לו לכוון? במידה ואסור, מה ניתן לעשות במצב זה? ה' כסלו תש"פ / 3 בדצמבר 2019

אסור לפסוע גם אם ההמתנה מפריעה. ומכאן ולהבא יזהר זה שמאריך בתפלתו שלא לעמוד בתפלה מאחורי אנשים אחרים.

בפסיעה לאחור עד מתי ממתין לסיום תפילה של חברו יש כאלו שמאריכים עד בלי די . אם המנין כבר סיים עלינו לשבח גם ממשיך להמתין לחברו ? והאם הכלל בעניין זה זהה לשחרית , מנחה , ערבית ? ט"ז אלול תשע"ח / 27 באוגוסט 2018

אין קצבה לדבר, שאפילו אם צריך להמתין הרבה זמן, אסר לפסוע אם יש מי שמתפלל מאחוריו.

ואין חילוק בענין זה בין שחרית למנחה או ערבית. וכן לענין מוסף או נעילה.

לעתים המתפלל מאחוריי לא סיים תפילתו עד לאחר חזרת הש"צ ולאחריה,  כיצד עלי לנהוג כדי ללכת ליטול ידיים לנשיאת כפיים? עד מתי להמתין? ב' אדר ב תשע"ד / 4 במרץ 2014

לכהנים מותר לפסוע בתוך ארבע אמות של המתפללים לצורך ברכת כהנים.

ברצוני לשאול האם איסור זה של לעבור לפני המתפלל שמונה עשרה הוא גם לאחינו האשכנזים?
יוצא לי להתפלל לא מעט עם מניין אשכנזי ואני שם לב שגם רבנים ואנשים שבהחלט מקפידים על קלה כבחמורה כשמסיימים תפילתם, מתחילים לטייל בבית הכנסת תוך כדי מעבר לפני אנשים מתפללים. הדבר חמור גם כשנכנסים באיחור לתפילת מנחה כשהציבור באמצע שמונה עשרה, והם עוברים לפני המתפללים ללא היסוס. האם יש להם על מה לסמוך או שזו חוסר ידיעת ההלכה? י' שבט תש"ע / 25 בינואר 2010

שלום רב!

פשוט שאין שום חילוק בין ספרדים לאשכנזים בענין האיסור לעבור בפני המתפלל ואין פוסק החולק על דבר זה. ואם ראית מי שמתרשל באיסור זה, אין להטות את הלב למעשיו, ובודאי הוא שוגג בדבר, או שמתוך שעבר ושנה ועבר נעשית לו כהיתר. וכמה ידאב הלב על אותם בני תורה שאינם נזהרים לקיים כל מעשיהם על פי ההלכה, ומתוך כך יוצא חילול ה'. (אבל הרבנים בודאי נזהרים בענין זה).

וה' הטוב יכפר בעד.
בברכת התורה,
הלכה יומית.

מה הדין מי שסיים את התפילה ומאחריו עומד אדם שלא סיים את התפילה והחזן התחיל את חזרת העמידה.
האם יעמוד במקומו ויגיד קדושה  בלי לפסוע? או מה הדין? י' שבט תש"ע / 25 בינואר 2010

שלום רב!

יעמוד במקומו ויענה שם קדושה. ורק לאחר שיסיים זה שאחריו את תפילתו, יפסע לאחור באמירת עושה שלום.

בברכה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה