הלכה ליום חמישי כ"ב שבט תשע"ד 23 בינואר 2014

תפלה שלא נענתה

שאלה: לפני מספר חודשים, כשחלה מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, כל ישראל התפללו לרפואתו, וקבלו קבלות לרפואתו, ובסוף מרן נפטר. איך יתכן הדבר?
 
תשובה: בודאי שהתפלות לפני השם יתברך, תועלתן עצומה עד אין חקר. ואין לשער את גודל הזכות שיש בידינו, שהשם יתברך מאזין לתפלות עמו ישראל, ואין תפלה אחת ששבה ריקם.
 
ובכל זאת יתכן שכפי הנראה התפלות אינן מתקבלות. כמו שאמר מרן זצ"ל בעצמו, כמה חודשים קודם פטירתו, כשהפציר בתפלה לפני השם יתברך שישלח רפואה שלימה לבנו הרב יעקב יוסף זצ"ל, ובסופו של דבר נפטר בנו. וקרא על כך מרן את הפסוק (באיכה פרק ג) "סכותה בענן לך מעבור תפלה", שכביכול יש מסך המפריד ומכסה את התפלות שלא תתקבלנה. וכמו שאמרו במדרש, (איכה רבתי), אמר רבי שמואל בר נחמני, שערי תפלה, לפעמים הם פתוחים לפעמים הם נעולים. ורק שערי תשובה הם פתוחים לעולם. ואין אנו יודעים בדיוק חשבונות שמים. רק יודעים אנו, שלכל תפלה יש את מקומה. והיא פועלת בסופו של דבר טובה לאדם ולעולמו, גם אם נראה כאילו היא אינה מתקבלת.
 
ובפרט נכון הדבר כשמתפללים על אדם שיתרפא, בזמן שמצבו קשה מאד, עד שיהיה זה בבחינת נס ממש לרפאותו. ובגמרא אמרו (יבמות קכא.) שאין מזכירים בתפלה מעשה נסים. כלומר, אין מתפללים על הנס. ולכן בדרך כלל, תפלה על חולה זקן בשנים ומסובל ביסורים אינה נענית. ובפרט אחר שנגזרה מיתה לעולם. ואין לנו אפשרות להמלט מן הגזירה הזו, אלא בתשובה שלימה, שתביא את הגאולה השלימה, שאז יבולע המוות לנצח, ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.
 
ועל כל פנים לגבי פטירת מרן רבינו הקדוש זצ"ל, באמת היה דבר יוצא דופן, שהמון המון ישראל התחננו בדמעות שליש לרפואתו, ואלפים קבלו קבלות לרפואתו, ובכל היכלי התורה יראי ה' קראו תהלים מעומק הלב לרפואתו, ודמעות ניגרו כמים מעיני ישראל.
 
מזכיר הדבר את תחינותיהם של ישראל, בעת שחלה למות רבינו הקדוש רבי יהודה הנשיא, שבגמרא במסכת כתובות (דף קג:) אמרו, שלא פסקו קדושי עליון בבית המדרש מלעמוד עליו בתפלה, מרוב שהיה רבינו הקדוש יקר להם, כדוגמת מרן רבינו זצ"ל בדורינו. עד שלא יכלו כביכול מן השמים לקחת את נשמתו. ורבי יהודה הנשיא היה סובל יסורים קשים ומרים. ומשראתה כן אמתו (המשרתת) של רבינו הקדוש, נטלה בידה כלי, ועמדה מאחורי בית המדרש, ושברה את הכלי על הארץ. ומחמת קול הנפץ בשבירת הכלי, הפסיקו כולם מלהתפלל, ומיד נתבקש רבינו הקדוש לישיבה של מעלה.
 
ובגמרא מבואר שרבי יהודה הנשיא אחר פטירתו נגלה כמה פעמים בעולם, ופעל טובה וברכה. וכתב הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל, שטעם הדבר שנמצא ברבינו הקדוש, שהמשיך להשפיע טובה לעולם, הוא מחמת רבוי התפלות שהתפללו כולם לרפואתו. והתפלה אינה שבה ריקם. לכן רבינו הקדוש לא נסתלק לגמרי מן העולם. והוסיף, שכל גדול בדורו, נשמתו קשורה עם נשמות בני דורו, ואינו מסתלק מהם עד פטירתם.
 
כמו כן נוכל לומר לגבי מרן זכר צדיק וקדוש לברכה, שגם לאחר פטירתו, יעמוד עלינו בתפלה ממרומים, כי הוא היה רועינו. וכבר אמרו בגמרא, (בפסחים צב.), כל פרנס שמנהיג את עדתו בנחת, זוכה ומנהיגם לעתיד לבוא. שנאמר, "מרחמם ינהגם, ועל מבועי מים ינהלם". ומרן רבינו הקדוש זצ"ל, שהיה נוהג עם צאן מרעיתו באורך רוח ובנחת, בודאי אל יעזבנו ואל יטשנו, ויעמוד עלינו בתפלה לפני כסא הכבוד, לרחם על שארית הפליטה, שארית יוסף, שהקדוש ברוך הוא ירחם עלינו, ויצילנו מכל צרה וצוקה, מכל נגע ומחלה, וזכותו תעמוד לנו עד קץ הימין. אמן כן יהי רצון.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה