הלכה ליום שלישי ל' כסלו תשפ"ה 31 בדצמבר 2024

משמעות ימי החנוכה

כבר הזכרנו את מהות נס חנוכה שעשה ה' יתברך לאבותינו שבזמן שעמדו היוונים הרשעים על ישראל, נלחמו בני חשמונאי ביוונים ונצחום, והעמידו מלך על ישראל מן הכהנים.

ועלינו לשים לב לכך, שהרי מבחינה הסטורית, מזמן נס חנוכה ועד לחורבן בית המקדש השני, נמשכה מלכות ישראל כמאתיים שנה. ומובן הדבר שאנו צריכים להודות על כך מאד להשם יתברך שהציל את אבותינו מיד אויביהם. אך לכאורה, בסופו של דבר, ישראל הפסידו, ולמרות שעמדה מלכות ישראל במשך עוד מאתיים שנה מימי החשמונאים, בכל זאת נחרב לבסוף המקדש וגלו ישראל מאדמתם, ואם כן מדוע עלינו לציין כל כך את נס ההצלה שאירע לאבותינו, ומהי המשמעות החשובה כל כך של ימי החנוכה עבורינו?

והסביר זאת מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שכאשר אנו מתבוננים בנס חנוכה, ניווכח שכל התורה שבעל פה שיש בידינו כיום (כלומר המשנה והגמרא והלאה) היא בזכות נס חנוכה. צא ולמד, כי אין לנו בכל המשנה והתלמוד שלנו, אלא את דברי התנאים שחיו מדורו של הלל והלאה, ובדבריהם אנחנו הוגים, ומהם למדים דבר מתוך דבר, אבל מהדורות הקודמים לדורו של הלל, לא נזכר בתלמוד ובמשנה דבר. והרי הלל, היה נשיא על ישראל מאה שנה לפני חורבן בית המקדש, ונס חנוכה היה יותר ממאתיים שנה לפני חורבן הבית השני כאמור. נמצא אם כן, שאילו חלילה וחס, לא היה מתרחש הנס של חנוכה, לא היה בידינו שום דבר מהתורה שבעל פה שבידינו! אם כן נמצא שהנס היה גדול וחשוב מאין כמותו לקיום התורה הקיימת בידינו לעולם, ויש כאן נר מצווה (של חנוכה) ותורה אור, היא התורה שבעל פה.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

מותר השמן

אורך השיעור: 01:07:42         הורד     (15.50 MB)

מרד החשמונאים

אורך השיעור: 00:58:02         הורד     (23.25 MB)

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה