הלכה ליום שני ט"ז סיון תשפ"ג 5 ביוני 2023

הקשה על הדלת וצעצועים לילדים

שאלה: האם מותר להקיש בשבת על דלת, באמצעות כלי מיוחד התלוי על הדלת. והאם מותר לתת לתינוקות בשבת צעצועים שמשמיעים רעש?

תשובה: יסוד השאלה, לפי מה שביארנו בהלכה יומית בעבר, שאסור להשמיע קול שיר על ידי כלי בשבת. ולכן, אסור לנגן בשבת בשום כלי נגינה. ולכן יש לשאול, האם מותר להקיש בשבת על הדלת, באמצעות טבעת מיוחדת התלויה על הדלת לשם כך? וכן האם מותר לתת לתינוקות צעצועים מיוחדים (קשקשן)  המשמיעים רעש?

ובספר ה"אגור" (לאחד מגדולי הראשונים לפני כשמונה מאות שנה) כתב בשם מהרי"ל, שאסור לדפוק על הדלת בכלי המיוחד לשם כך להשמיע קול.

ומרן הבית יוסף העיר על כך, שלכאורה כלי שאינו עשוי לשם נגינה, אלא להשמעת קול בלבד, לא אסרו להשתמש בו בשבת. ולכן, טבעת הקבועה על הדלת כדי להקיש עליה, בודאי שאינה מיועדת לשם השמעת קול שיר, ולא אסרו את השימוש בה בשבת. וסיים מרן הבית יוסף, שאולי לדעת המהרי"ל, מאחר ומדובר בכלי המיוחד להשמעת קול, יש לחוש שמא המשתמש בו יתכוין להשמעת קול בקצב מיוחד וכדומה, שנחשב כהשמעת קול שיר. ולכן יש מהאחרונים שכתבו להחמיר בדבר, אפילו לדעת מרן הבית יוסף.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שבמקור דברי המהרי"ל (בשו"ת מהרי"ל החדשות סימן לח) מבואר, שגם לדעת המהרי"ל אין איסור בדבר מן הדין, אלא שנהגו להחמיר בדבר. ולכן אין להקל במקום שנהגו. אבל במקומותינו שלא נהגו להחמיר בזה, אין בדבר איסור כלל. וכן כתב מרן החיד"א בספר טוב עין, שלדעת מרן שקבלנו הוראותיו, מותר בכל אופן.

והביא עוד טעמים וסימוכין לדבריו, ולכן פסק שמותר להקיש על הדלת בטבעת המיוחדת לשם כך. ואין בזה איסור משום השמעת קול בשבת. (חזון עובדיה ח"ה עמוד רנה).

ולגבי משחקים המיוחדים לתינוקות, ומשמיעים קול, כגון "קשקשן", או מכונית משחק הנוסעת על ידי קפיץ וכדומה, שמשמיעים איזה רעש, כתב בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק טז סעיף ג) שמותר לתת אותו בשבת לילדים קטנים, משום שאין זה קול של שיר. וזהו כעין מה שכתבנו לגבי ההקשה על הדלת, שמאחר ואין זה קול שיר, בילדים קטנים שלא הגיעו למצוות, בודאי שאין לחוש בזה לאיסור.

וכן פסק הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל (הובא באור לציון ח"ב פרק כו). וכן פסק הלכה למעשה מרן רבינו הקדוש זצ"ל, בספרו על הלכות שבת (חזון עובדיה ח"ה עמוד רנט), שמאחר ומותר לילדים לשחק במשחקים אלה, מותר גם למבוגרים לטלטלם ולתת אותם לילדים, שלא שייך בזה איסור מוקצה.

לכן למעשה, מותר להקיש בשבת על גבי דלת, בטבעת המיועדת לכך. וכן מותר לתת בשבת לילדים משחקים, גם אם הם משמיעים רעש, כל שאינו רעש של נגינה. ופשוט שאין המדובר אלא במשחקים שלא פועלים על ידי חשמל, כי במשחקים הפועלים על ידי חשמל אסור להשתמש בשבת, וכן אסור לטלטלם.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מתור למבוגר לקשקש או לרשרש עבור תינוק בכלים המשמעים קול אך לא קול של נגינה כמו רעשן של פורים לדוגמא? כ"ג תשרי תשפ"א / 11 באוקטובר 2020

מדברי האחרונים נראה שאין להשמיע קול כזה בשבת. אבל מותר לתת לילדים משחקים כאלה בשבת, כיון שאין זה קול שיר ממש. 

מה לגבי צעצועי ילדים שהם כלי נגינה? ניכר כי אילו אינם כלי נגינה מקצועיים אך ניתן להוציא מהם צלילים מסוימים.
אני שאל בעיקר על כלי נגינה המשמיעים רעשים, כגון רעשנים וקסטניטות למיניהם. פריקשנים בלשון לעז. כ"א שבט תשע"ד / 22 בינואר 2014

שאלת חכם חצי תשובה, כי בודאי שכלים כגון אלה, אסור להשתמש בהם בשבת, ואסור לטלטלם כי הם מוקצים, ואין לתת אותם לילדים קטנים.

אם כך גם אסור למחוא כפים עם הנכדים? כ' שבט תשע"ד / 21 בינואר 2014

יש למחוא כפיים אך ורק בשינוי. כגון כף ידו על גב ידו

למה הכוונה "אין בו קול של שיר"? י"ט שבט תשע"ד / 20 בינואר 2014

הכוונה שאינו עשוי לנגינה של ממש, אלא להשמעת קול בלבד. ולמשל, תוף של ילדים, שהוא עשוי לנגינה, אסור להשתמש בו בשבת, והוא מוקצה, אבל צעצועים של תינוקות, שמשמיעים קול פעמון וכדומה, אין זה בכלל קול של שיר.
ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה