הלכה ליום שני כ"ה כסלו תשפ"ו 15 בדצמבר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בנימין זאב בן אגאג'אן אלישע ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

שירלי עמבלו

שני שותפים הגרים בדירה אחת – הדלקת נרות על ידי קטן – מנהג מרן זצ"ל

שאלה: אנו שני שותפים בדירה, האם כל אחד מאיתנו חייב להדליק נרות חנוכה בנפרד?

שני אנשים, או שתי נשים, הגרים בדירה אחת, והם חלוקים בעיסתם, כלומר, שכל אחד מהם מוציא הוצאות על מזון לעצמו, שניהם חייבים להדליק נרות חנוכה בברכה, ואינם יוצאים ידי חובתם בהדלקה אחת. ואפילו הם בני משפחה אחת, כגון אב ובנו הגדול, או אם ובתה הגדולה, וכדומה, חייבים כל אחד מהם בהדלקה נפרדת.

ואם אינם חלוקים בעיסתם, כלומר, אינם דואגים כל אחד רק לצרכיו, אלא מוציאים הוצאות משותפות, למזון וכדומה, ישתתפו גם בהוצאות השמן והפתילות או הנרות, וידליק אחד מהם בברכה ביום אחד, וחברו ביום אחר.

לכן לשאלתכם, אם כל אחד מכם דואג רק להוצאותיו, ואינכם שותפים בהוצאות המזון ובשאר הוצאות הבית, הרי שכל אחד חייב להדליק נרות חנוכה בפני עצמו.

שאלה: האם ניתן לאפשר לילדים להדליק את נרות החנוכה?

קטן שעדיין לא הגיע לגיל מצוות, פטור מהדלקת נר חנוכה, ולפיכך אי אפשר לתת לו להדליק הנרות, משום שהגדולים אינם יוצאים ידי חובתם בהדלקתו. ומכל מקום טוב לחנך את הילדים (שכבר הגיעו לגיל ששייך לחנכם) ולאפשר להם להדליק את נרות ההידור בכל לילה, דהיינו שהגדול ידליק בעצמו את הנר הראשון (שבו הוא יוצא ידי חובת ההדלקה מעיקר הדין) והקטנים ידליקו את שאר הנרות.

אבל ילדים קטנים מאד, שאינם שייכים עדיין במצות חינוך, אין לאפשר להם כלל להדליק את נרות החנוכה. ורק את נר השמש יתנו להם להדליק, לפי שאין בו כל קדושה.

יש סוברים שלעולם לא ראוי לתת לקטן שידליק את נרות ההידור, אפילו אם הגיע כבר לגיל חינוך. לפי שבהדלקת הקטן אין כל מצוה, ונמצא שאביו לא הדליק אלא נר אחד. וכן משמע מדברי הגאון רבינו יוסף חיים.

ולפיכך הנכון לכתחילה לנהוג כמנהג מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שכל הנהגותיו היו מכוונות היטב, שהוא היה מדליק את הנר הראשון, ולאחר מכן היה מניח את ידו של בנו בתוך ידו, וכך היה מדליק יחד עם בנו את שאר הנרות. נמצא שהדליק האב את כל הנרות, וגם חינך את בנו למצות ההדלקה.

וכל זה למנהג הספרדים. אבל למנהג האשכנזים יש לתת לקטן שהגיע לגיל חינוך להדליק נר חנוכה בפני עצמו, שהרי למנהגם כל אחד מבני הבית מדליק.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש למנוע מקטן או קטנה שמתעקשים להדליק את החנוכיה שלהם במיקום אחר בבית?  כ"ז כסלו תשפ"ו / 17 בדצמבר 2025

מותר לתת לקטן להדליק נר חנוכה בפני עצמו, רק שיהיה מובדל וברור שזה לא קשור לנר חנוכה של אביו. שיהיה ניכר מספר הנרות.

האם הקטן לא יכול להדליק את נרות ההידור לבדו? מדוע חייב לאחוז בידו (נראה מלשון הבא''ח שמתיר) כ"ז כסלו תשפ"ו / 17 בדצמבר 2025

מעיקר הדין מותר לתת לקטן או לקטנה להדליק את נרות ההידור. רק יש נזהרים לכתחילה להחזיק בידו של הקטן שהוא מדליק, כי דעת הרבה אחרונים שנרות ההידור הם ממש חלק מהמצוה.

לגבי שותפים, לכאורה מה שאמרתם שאם חלוקים בעיסתם ידליקו ויברכו בנפרד אינו כדברי הבא"ח שכתב: בן איש חי שנה ראשונה פרשת וישב - הלכות חנוכה סעיף יז
יז. ב' או ג' בעלי בתים שאוכלין כל א' בפ"ע ודרים יחד, ישתתפו בפריטי כדין אכסנאי וידליקו כל אחד לילה אחת בידיו.

והובאו דבריו בכה"ח תרעא יב. וכן הביא שם למעשה בשם החיד"א. כ"ה כסלו תשפ"ו / 15 בדצמבר 2025

כתבנו רק את עיקר הדין, שלכל אחד יש חובת הדלקה. אבל אתה צודק מאד, שדין אכסנאי הוא שיכול להשתתף בפרוטות, כמו שכתבו כל הפוסקים. ורק כשיש לו פתח בפני עצמו ידליק בו. תבורכו מפי עליון,

אני ואמי חיים ביחד והאוכל שאנחנו קונים זה משותף, לפי דברך כפי שאני מבין ביום הראשון תדליק האמא וביום השני הבן או הפוך, השאלה שלי ביום הראשון אני מברך שלוש ברכות האם ביום השני אמי גם צריכה לברך שלוש ברכות או שמספיק שתברך רק להדליק נר ושעשה נסים? כ"ג כסלו תשע"ט / 1 בדצמבר 2018

אם היא נמצאת בהדלקה ביום הראשון, אז ביום השני תברך רק שני ברכות כמו שכתבת. ואם היא רוצה שרק אתה תדליק בכל הימים, אתה רשאי לעשות כך. ויהי רצון שתזכה להקים בית נאמן בישראל,

כתבתם בהלכה, שיש לחלק בין שותפים שגרים באותה דירה ומשתתפים בהוצאות שוטפות לבין שותפים שלא מחלקים את ההוצאות הנ״ל - יש להם להדליק כל אחד בנפרד , האם זה אותו דין גם לאלה שסמוכים על השולחן של אביהם (דירה של סטודנטים ) או די לומר שהאבא שמדליק בביתו מוציא להם ידי חובה?  כ"ט כסלו תשע"ד / 2 בדצמבר 2013

מי שסמוך על שלחן אביו, כגון סטודנטים, שגם חוזרים לבית אביהם בחופש וכדומה, יוצאים ידי חובה בהדלקה של אביהם.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה