הלכה ליום שני כ"ב שבט תשפ"ג 13 בפברואר 2023

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתם הטהורה של

הרוגי הפיגוע שאירע בירושלים ביום שישי

תינוקות של בית רבן שלא טעמו טעם חטא
וישלח ה' רפואה שלימה לאביהם ולכל הפצועים
וינחם את המשפחות מיגונם
תהא נשמתם צרורה בצרור החיים
ונזכה במהרה לגאולה השלימה בביאת גואל צדק
במהרה בימינו אמן

הוקדש על ידי

הלכה יומית

ריסוק בננה או אבוקדו בשבת

שאלה: האם מותר לרסק בשבת בננה או אבוקדו באמצעות מזלג?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו, שאסור לטחון בשבת. ובכלל מלאכת טוחן האסורה בשבת, שאסור לחתוך ירקות דק דק לסלט, כמו שכתב הרמב"ם (פ"ז מהלכות שבת), "שהטוחן, לוקח גוף אחד ומחלקו לגופים הרבה". ואין להקל בזה אלא בתנאי, שיהיה החיתוך "לאלתר", כלומר, מיד לאחר החיתוך, בתוך חצי שעה, יאכלו את הסלאט.

אין לרסק בננה לאכלה לאחר זמן
ומעתה נדון לגבי ריסוק בננה בשבת על ידי מזלג. שבודאי שהריסוק הוא דומה לטחינה, ולכן פשוט שאסור לרסק בננה בשבת, כדי לאכול ממנה (או כדי להאכילה לתינוק) לאחר שעה או שעתיים. ולא נותר אלא לדון, האם מותר לרסק בננה כאשר מתכוין לאוכלה "לאלתר", כלומר, מיד לאחר הריסוק.

היתר הריסוק כשבא לאכול מיד
ואמנם לאור מה שלמדנו, לגבי הכנת סלאט בשבת, שמרן השלחן ערוך והרמ"א העלו להלכה (לאור דברי הרשב"א), שמותר לחתוך בשבת סלאט בסכין כאשר מתכוין לאכלו "לאלתר", אם כן הוא הדין לגבי ריסוק בננה במזלג,  שהריסוק הוא כחיתוך דק דק, וכל שמתכוין לאכלו "לאלתר" מותר לעשותו בשבת.

דברי החזון איש
אולם הגאון החזון איש האריך הרבה בנדון זה, וכתב לחלוק על דברי הפוסקים שהיקלו בזה כשמתכוין לאכול לאלתר. וכתב שאין להקל בדבר, אלא על ידי שינוי, כגון שירסק את הבננה בידית של הסכין (כמו שלמדנו לגבי טחינה ממש, של תבלינים). והוסיף, שמי שמרסק בננה בשבת על ידי שיני המזלג, חייב חטאת, ועבר משום חילול שבת.

פסק מרן רבינו זצ"ל
ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל האריך לדחות את דברי החזון איש בזה, ולקיים את דברי הרשב"א ושאר גדולי הפוסקים שמפיהם אנו חיים. וכתב שאין לחוש כלל לדברי החזון איש בזה, מאחר ודבריו עומדים בניגוד להוראת בעלי השלחן ערוך. והביא ראיות לדבריו. וכן פסקו להלכה הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, והגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל (בשו"ת אור לציון ח"א סימן כח). ועוד.

לכן למסקנה, מותר לרסק בשבת בננה, או אבוקדו, על ידי שיני המזלג, כדי לאכלם מיד, אבל לרסק במכונה מיוחדת המיועדת לכך, בודאי שאסור. (שו"ת יחוה דעת ח"ה סימן זך, וספר חזון עובדיה שבת, חלק רביעי עמוד רנה).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש תוספות כל שהן בתפילת שחרית או מנחה ביום תענית דיבור?
  כ"ב שבט תשפ"ג / 13 בפברואר 2023

אין תוספות מיוחדות. תבורכו,

שלום לכבוד הרב.
האם מותר לרסק תפוח אדמה מבושל וביצים קשות בשבת ? כ"ב אב תש"פ / 12 באוגוסט 2020

כשבא לאכול מיד את הסלט, מותר לעשות כן על ידי מזלג, אבל צריך לשנות מצורת העירוב הרגילה, שאם עושים בכח יעשה בנחת, ואם עושים בנחת יעשה שתי וערב.
וכל זה כשחתיכות הביצה או התפוחי אדמה קטנות, ונוצרת כמין עיסה וגוש אחד. אבל אם החתיכות גדולות קצת, מותר לערב בהם טחינה או מיונז ללא כל שינוי, כיון שלא נוצרת כאן עיסה כלל, ואינם נעשים כגוש אחד. (אור לציון ח"ב פרק לג ס"ו, ושמירת שבת כהלכתה פרק ח ס"ד).

האם הרב נקט בננה ואבוקדו בדווקה, או גם כל פרי אחר? כ"ז חשון תשע"ט / 5 בנובמבר 2018

כן הדין בכל פרי. רק באלו הרגילות היא לרסקם במזלג.

האם מותר להשתמש במקלף בשבת? כ"ב טבת תשע"ד / 25 בדצמבר 2013

ירקות ופירות שיש הרבה שאוכלים אותם בקליפתם, כגון מלפפונים, תפוחים וכדומה, מותר לקלוף אותם בשבת על ידי קולפן (מקלף), כשעומד לאכול את הפירות והירקות לאלתר (מיד, ולכל היותר, שמקלף את הפירות לצורך הסעודה בתוך חצי שעה). ויש מיקלים בזה גם בפירות שלא רגילים לאוכלם בקליפתם. וכן יש מיקלים בזה אפילו כשאינו חותך את הפירות כדי לאוכלן לאלתר. ועיין במה שכתב בזה בספר חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד רלא.

האם מותר לחתוך סלט בקופסא מפלסטיק בעלת ידית, שכשמורידים את הידית, הירקות שבתוך הקופסא נקצצות לסלט, ע"י סכין שיש בתוך הקופסא? כ"ב טבת תשע"ד / 25 בדצמבר 2013

אין לחתוך ירקות או פירות על ידי מתקן זה בשבת, משום שהוא כלי מיוחד לחיתוך הירקות, ובכלי מיוחד אסור לחתוך. ורק בסכין מותר.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה