הלכה ליום שני כ"ב שבט תשפ"ג 13 בפברואר 2023

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתם הטהורה של

הרוגי הפיגוע שאירע בירושלים ביום שישי

תינוקות של בית רבן שלא טעמו טעם חטא
וישלח ה' רפואה שלימה לאביהם ולכל הפצועים
וינחם את המשפחות מיגונם
תהא נשמתם צרורה בצרור החיים
ונזכה במהרה לגאולה השלימה בביאת גואל צדק
במהרה בימינו אמן

הוקדש על ידי

הלכה יומית

ריסוק בננה או אבוקדו בשבת

שאלה: האם מותר לרסק בשבת בננה או אבוקדו באמצעות מזלג?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו, שאסור לטחון בשבת. ובכלל מלאכת טוחן האסורה בשבת, שאסור לחתוך ירקות דק דק לסלט, כמו שכתב הרמב"ם (פ"ז מהלכות שבת), "שהטוחן, לוקח גוף אחד ומחלקו לגופים הרבה". ואין להקל בזה אלא בתנאי, שיהיה החיתוך "לאלתר", כלומר, מיד לאחר החיתוך, בתוך חצי שעה, יאכלו את הסלאט.

אין לרסק בננה לאכלה לאחר זמן
ומעתה נדון לגבי ריסוק בננה בשבת על ידי מזלג. שבודאי שהריסוק הוא דומה לטחינה, ולכן פשוט שאסור לרסק בננה בשבת, כדי לאכול ממנה (או כדי להאכילה לתינוק) לאחר שעה או שעתיים. ולא נותר אלא לדון, האם מותר לרסק בננה כאשר מתכוין לאוכלה "לאלתר", כלומר, מיד לאחר הריסוק.

היתר הריסוק כשבא לאכול מיד
ואמנם לאור מה שלמדנו, לגבי הכנת סלאט בשבת, שמרן השלחן ערוך והרמ"א העלו להלכה (לאור דברי הרשב"א), שמותר לחתוך בשבת סלאט בסכין כאשר מתכוין לאכלו "לאלתר", אם כן הוא הדין לגבי ריסוק בננה במזלג,  שהריסוק הוא כחיתוך דק דק, וכל שמתכוין לאכלו "לאלתר" מותר לעשותו בשבת.

דברי החזון איש
אולם הגאון החזון איש האריך הרבה בנדון זה, וכתב לחלוק על דברי הפוסקים שהיקלו בזה כשמתכוין לאכול לאלתר. וכתב שאין להקל בדבר, אלא על ידי שינוי, כגון שירסק את הבננה בידית של הסכין (כמו שלמדנו לגבי טחינה ממש, של תבלינים). והוסיף, שמי שמרסק בננה בשבת על ידי שיני המזלג, חייב חטאת, ועבר משום חילול שבת.

פסק מרן רבינו זצ"ל
ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל האריך לדחות את דברי החזון איש בזה, ולקיים את דברי הרשב"א ושאר גדולי הפוסקים שמפיהם אנו חיים. וכתב שאין לחוש כלל לדברי החזון איש בזה, מאחר ודבריו עומדים בניגוד להוראת בעלי השלחן ערוך. והביא ראיות לדבריו. וכן פסקו להלכה הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, והגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל (בשו"ת אור לציון ח"א סימן כח). ועוד.

לכן למסקנה, מותר לרסק בשבת בננה, או אבוקדו, על ידי שיני המזלג, כדי לאכלם מיד, אבל לרסק במכונה מיוחדת המיועדת לכך, בודאי שאסור. (שו"ת יחוה דעת ח"ה סימן זך, וספר חזון עובדיה שבת, חלק רביעי עמוד רנה).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש תוספות כל שהן בתפילת שחרית או מנחה ביום תענית דיבור?
  כ"ב שבט תשפ"ג / 13 בפברואר 2023

אין תוספות מיוחדות. תבורכו,

שלום לכבוד הרב.
האם מותר לרסק תפוח אדמה מבושל וביצים קשות בשבת ? כ"ב אב תש"פ / 12 באוגוסט 2020

כשבא לאכול מיד את הסלט, מותר לעשות כן על ידי מזלג, אבל צריך לשנות מצורת העירוב הרגילה, שאם עושים בכח יעשה בנחת, ואם עושים בנחת יעשה שתי וערב.
וכל זה כשחתיכות הביצה או התפוחי אדמה קטנות, ונוצרת כמין עיסה וגוש אחד. אבל אם החתיכות גדולות קצת, מותר לערב בהם טחינה או מיונז ללא כל שינוי, כיון שלא נוצרת כאן עיסה כלל, ואינם נעשים כגוש אחד. (אור לציון ח"ב פרק לג ס"ו, ושמירת שבת כהלכתה פרק ח ס"ד).

האם הרב נקט בננה ואבוקדו בדווקה, או גם כל פרי אחר? כ"ז חשון תשע"ט / 5 בנובמבר 2018

כן הדין בכל פרי. רק באלו הרגילות היא לרסקם במזלג.

האם מותר להשתמש במקלף בשבת? כ"ב טבת תשע"ד / 25 בדצמבר 2013

ירקות ופירות שיש הרבה שאוכלים אותם בקליפתם, כגון מלפפונים, תפוחים וכדומה, מותר לקלוף אותם בשבת על ידי קולפן (מקלף), כשעומד לאכול את הפירות והירקות לאלתר (מיד, ולכל היותר, שמקלף את הפירות לצורך הסעודה בתוך חצי שעה). ויש מיקלים בזה גם בפירות שלא רגילים לאוכלם בקליפתם. וכן יש מיקלים בזה אפילו כשאינו חותך את הפירות כדי לאוכלן לאלתר. ועיין במה שכתב בזה בספר חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד רלא.

האם מותר לחתוך סלט בקופסא מפלסטיק בעלת ידית, שכשמורידים את הידית, הירקות שבתוך הקופסא נקצצות לסלט, ע"י סכין שיש בתוך הקופסא? כ"ב טבת תשע"ד / 25 בדצמבר 2013

אין לחתוך ירקות או פירות על ידי מתקן זה בשבת, משום שהוא כלי מיוחד לחיתוך הירקות, ובכלי מיוחד אסור לחתוך. ורק בסכין מותר.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה