הלכה ליום שלישי כ"ג שבט תשפ"ג 14 בפברואר 2023

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב אברהם נח בן יהודית בתושח"י

אביהם של ילדי משפחת פלאי שנהרגו בפיגוע ביום שישי
שעדיין נמצא במצב קשה, והציבור נקרא לעורר רחמי שמים
לרפואתו השלימה, שיעמוד בריא אולם במהרה
וירפא ה' יתברך את מכאובה של המשפחה היקרה
ונזכה לגאולה השלימה ותחיית המתים במהרה בימינו אמן

הוקדש על ידי

הלכה יומית

פרטים בדיני טחינה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו כי אחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "טוחן". ולאחר שהסברנו את יסודות הדינים, נביא בקצרה כמה דינים השייכים להלכות אלה.

מריחת האבוקדו בשבת
בהלכה הקודמת ביארנו שמותר לרסק בשבת אבוקדו על ידי שיני המזלג, כשעושה כן על מנת לאכול את האבוקדו מיד (בתוך חצי שעה). ונשאלת השאלה, האם מותר למרוח את האבוקדו על גבי לחם, או שיש בדבר איסור משום "ממרח"?

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה בספרו, וכתב שאין בדבר איסור, משום שדין "ממרח", אינו שייך בדברי מאכל. ומטעמים נוספים. לכן להלכה, מותר למרוח בשבת אבוקדו על גבי פרוסת לחם. (ח"ד עמוד רסד).

חיתוך בשר דק דק 
לגבי עשיית סלט, כתבנו, שמותר לחתוך בשבת סלט, אפילו דק דק, בתנאי, שיעשה כן על מנת לאכלו לאלתר. כלומר, על מנת לאכול את הסלט בתוך חצי שעה. ויש לשאול, האם הוא הדין לגבי חיתוך בשר, או גבינה, שאסור לחתכם דק דק, אלא אם עושה כן על מנת לאכלם מיד.

ובספר תרומת הדשן (לרבי ישראל איסרלן, אחד מרבותינו הראשונים) כתב, שמותר לחתוך בשבת בשר דק דק, אפילו אם מתכוין לאכלו רק לאחר שעתיים או שלוש. משום שאיסור "טוחן", שייך רק בדבר שהוא "גידולי קרקע", כגון, חטים ושעורים, תבלינים, פירות וירקות. אבל בשר, שאינו גדל על גבי הקרקע, לא שייך בו איסור טוחן.

לכן מותר לחתוך בשבת בשר דק דק, כל שעושה כן כדי לאכלו בשבת. ואפילו אם עושה כן בלילה, על מנת לאכלו בבוקר, אין בדבר איסור. (עמוד רסז).

לגרור גבינה בפומפיה
האם מותר לגרור בשבת גבינה בפומפיה, כשמתכוין לאכול את הגבינה לאלתר? הנה ביארנו כבר, שגם כאשר מתכוין לאכול מיד את מה שחותך, אין להתיר לחתכו, אלא בכלי שאינו מיוחד לטחינה. והפומפיה, שהיא "מורג חרוץ בעל פיפיות", בודאי שהיא כלי המיוחד לטחינה. ולכן אסור בהחלט לגרור עליה גבינה בשבת, אפילו על מנת לאכול "לאלתר", מאחר וזה דומה למי ששוחק תבלין במכתשת, שאסור אפילו לאלתר. (עמוד רסח).

לפורר לחם עבור בעלי חיים
האם מותר לפורר לחם בשבת? כתב הרמ"א (בסימן שכא) שמותר לפורר בשבת לחם לפני התרנגולים. וטעם ההיתר בזה מבואר  בספר יראים, שהואיל והלחם היה מפורר, בשעה שהיה קמח, ואחר כך חזרו והדביקוהו בלישת הבצק והאפיה, שוב אין איסור לפוררו בשבת, מאחר ו"אין טחינה אחר טחינה". כלומר, דבר שהיה טחון כבר, אין איסור לחזור ולטחנו. ולכן, מותר לפורר בידיים לחם בשבת, כשעושה כן לצורך השבת.

חיתוך ירקות עבור בעלי חיים
ולגבי חיתוך ירקות לצורך בעלי חיים. הנה חיתוך ירקות הוא בכלל מלאכת טוחן, ואין להקל בחיתוך ירקות אלא כשחותכם כדי לאכלם "לאלתר". וכן הדין לגבי חיתוך ירקות לצורך בעלי חיים, שהדבר מותר רק אם חותך את הירקות כדי שהבעלי חיים יאכלו אותם לאלתר. ואף על פי שיש מחמירים בזה, שאומרים שלא הותר חיתוך כשעושה כן לצורך בעלי חיים. מכל מקום מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (עמוד ער) הוכיח שהעיקר להלכה שיש להקל בזה, גם כשעושה כן לצורך בעלי חיים.

וכן מותר לחתוך חתיכות בשר לצורך הכלב שיוכל לאכלם.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם כןהאם זה נכון בבקשה.
אסור לטחון במטחנה גזר דק דק בשבת. וביום טוה יהיה זה מותר?
תודה על התשובה. כ"ח שבט תשפ"ג / 19 בפברואר 2023

בפומפיה, אין לגרד גזר לא בשבת ולא ביום טוב, מפני שהוא כלי מיוחד לטחינה. וביום טוב אסור לטחון דבר (וכמובן אנו מדברים על מטחנה ידנית), אלא אם כן מדובר בכמות קטנה ובדבר שאילו היו טוחנים אותו לפני יום טוב, היה מתקלקל טעמו. ומאחר ובגזר אין את הענין הזה, לכן אסור בהחלט לגרור גזר במגררת בשבת. תבורכו מפי עליון,

במסכת עירובין כז: בקשר למעשר שני הגמרא מתייחסת לבעלי חיים בכלל ״פרי מפרי וגידולי קרקע״. רש״י מסביר שם שהבהמות נחשבות כגידולי קרקע מפני ״שכולן ניזונין וגדילין מן הקרקע.״ למה לענין מלאכת טוחן לא אומרים אותו דבר? כ"ג שבט תשפ"ג / 14 בפברואר 2023

הרא"ש בברכות לה. הביא דברי הגמרא בעירובין, וכתב שבקר וצאן אינם נחשבים ממש גידולי קרקע, אלא לגבי עירובין ששם עיקר הדבר הוא שיהיו ניזונים מן הקרקע, אבל לגבי שאר הדינים אין דינם כגידולי קרקע. וכיוצא בזה כתבו התוספות בסוכה יא סוף עמוד ב, שאין לסכך בבשר, שאינו נחשב גידולי קרקע, והקשו מהגמרא בעירובין ותירצו בדומה לדברי הרא"ש. עיין שם. תבורך,

האם אפשר למרוח שוקולד על פרוסה בשבת . כ"ד שבט תשפ"ב / 26 בינואר 2022

מותר למרוח על גבי פרוסת לחם בשבת. תבורכו,

ומה הדין לגבי ביצה קשה, האם מותר לחתוך אותה בשיני המזלג? כ"ח חשון תשע"ט / 6 בנובמבר 2018

גם ביצה קשה, מותר לרסק על ידי שיני המזלג.

האם מותר לגרד עגבניות כדי לעשות רסק או רוטב לג'חנון בשבת. 
כמובן שהדרך היחידה לרסק את העגבנייה היא על ידי מגרדת. כ"ב טבת תשע"ד / 25 בדצמבר 2013

לרסק עגבניות בפומפיה, בודאי שאסור בשבת, משום שהפומפיה היא כלי מיוחד ממש לטחינה, ואסור להשתמש בו בשבת. ואינו דומה לחיתוך בסכין.

כתבתם שאסור לגרד גבינה במגרדת ולכאורה מדוע, הרי לפי תרומת הדשן שהבאתם, שבדבר שאינו גידולי קרקע, לא שייך טוחן, א"כ מה זה משנה אם זה בסכין או מגרדת, כיון שזה לא בפרשה של טוחן ולא דמי לתבלינים, אלא א"כ האיסור הוא משום עובדין דחול  כ"ב טבת תשע"ד / 25 בדצמבר 2013

גם בדבר שלא שייך בו מלאכת טוחן כלל, בכל זאת במגרדת מיוחדת, שהיא כלי המיוחד לטחינה, אסור להשתמש בשום אופן, משום מראית העין, שנראה כטוחן בשבת.

נאמר שאסור לטחון גבינה בפומפיה. אך מספר שורות קודם נאמר שאיסור טוחן שייך רק בגידולי קרקע ואילו גבינה אינה גידולי קרקע. מכאן שאם מותר לחתוך בשר וגבינה דק באמצעות סכין נראה שיהיה מותר גם לגרר גבינה גם בפומפיה מאחר ואיסור טוחן אינו שייך שם? כ"ב טבת תשע"ד / 25 בדצמבר 2013

גם דבר שלא שייך בו איסור טוחן מן התורה, אסור לטוחנו בכלי מיוחד לטחינה, כמו פומפיה, משום מראית העין

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה