הלכה ליום חמישי י"ח שבט תשפ"ג 9 בפברואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מור אבינו היקר

אדי אדמונד בן גלדיס ז"ל

שמחר 10 שנים לפטירתו מהעולם. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

מלח או סוכר שנתגבשו

שאלה: האם מותר לפורר בשבת גושי מלח או סוכר שנתגבשו מחמת רטיבות?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, כי אחת המלאכות האסורות לעשותן בשבת, היא מלאכת "טוחן". ולכן אסור לטחון מיני תבלין בשבת. וכתבנו, שמי שזקוק למיני תבלין, כגון פלפל שחור, לצורך סעודת השבת, מותר לו לטחון בשבת, בתנאי שיעשה שני שינויים. שיטחן בידית הסכין (ולא בצד שהסכין חותכת), ובתוך קערה. אבל על ידי מדוכה במכתשת (שהם כלים מיוחדים לטחינה), אסור לטחון, אף לצורך השבת.

ומעתה נדון לגבי גושי מלח או סוכר, שלפעמים הם מתגבשים מחמת לחות. האם מותר לפורר אותם בשבת או לא?

לפורר מלח או סוכר ביד
והנה, לפוררם ביד, או על ידי ידית הסכין בתוך קערה, בודאי שמותר. שהרי אפילו פלפל שחור, כתבנו שמותר לטוחנו אם עושה כן בידית הסכין בתוך קערה. וכן כתב האגור (סימן תפח, והביאו מרן הבית יוסף סימן שכא ס"ח), שמי שמיקל לגבי פלפלין, מיקל גם לגבי מלח.

אם יש צורך בשני השינויים
אולם נחלקו רבותינו האחרונים, אם יש צורך בשני שינויים כשטוחן מלח, או שדי בשינוי אחד.

כלומר, במטחנה של ממש, בודאי שאסור לטחון את המלח. אבל יש לדון, אם דינו כדין הפלפל, שצריך לטחנו ב"ידית הסכין" וב"קערה", או שמותר לטחון את המלח בסכין רגילה בתוך קערה. ובספר זבחי צדק, הוכיח מלשון הרשב"א (שבת קמא. ד"ה הני), שלגבי מלח אפשר להקל בשינוי אחד. והרשב"א הסביר את החילוק בזה. (ועיין חזון עובדיה ח"ד עמ' רנא. וצ"ע).

מלח שלנו, שהיה טחון
אולם כל זה במלח שמעיקרו היה גוש אחד, אבל מלח שלנו, שהיה דק, וחזר ונתגבש על ידי לחות, מותר לדוכו בשבת בלא שינוי, מכיון ש"אין טחינה אחר טחינה", כלומר, כל דבר שכבר היה טחון, אין איסור לטוחנו שנית על ידי ריסוק בסכין. כשם שאין איסור לחתוך לחם דק דק בסכין בשבת (מאחר והקמח כבר היה טחון). ורק בכלי מיוחד ממש לטחינה יש לאסור, משום מראית העין, שיחשבו שטוחן בשבת.

ולסיכום: מלח או סוכר שנתגבשו, ורוצה לפוררם לצורך השבת, רשאי לעשות כן. ובלבד שלא יטחן אותם במטחנה מיוחדת, אלא על ידי סכין או כפית או ביד. (חזון עובדיה ח"ד עמוד רנא).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה