שאלה: בשבוע הבא יחול יום השלושים לפטירת מרן זצ"ל, ואנו רוצים לערוך בבית הכנסת שלנו הספד בהשתתפות המונים כבר ביום השבת הקרוב. האם הדבר מותר?
תשובה: כתב רבינו הרמב"ם (פי"א מהלכות אבל), שאסור להספיד ביום טוב. ואפילו תלמיד חכם, אסור להספיד. וכאן מבואר בפשיטות שאין לערוך הספד בשבת, אפילו לכבודו של תלמיד חכם.
אולם הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו רוח חיים, כתב בזו הלשון: בעירנו איזמיר, נהגו לדרוש ביום טוב על תלמיד חכם בפניו. והביא שכן נהג למעשה אחד מגדולי חכמי העיר.
ובספר "מנחם אבלים" כתב, שכאשר נתבקש בישיבה של מעלה "אבי התעודה" הרב הגאון מורינו הרב רבי יום טוב בנבנשתי, ביום טוב שביעי של פסח, דרש עליו הרה"ג כמהר"ם הספד גדול.
ולכאורה מנהג זה עומד בניגוד לדברי הרמב"ם שהזכרנו, שאין לערוך הספד ביום טוב. אולם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זכרו לחיי העולם הבא, (הרינו כפרת משכבו), כתב בספרו (חזון עובדיה אבלות ח"א עמ' רצא), שיש להסביר, שדברי הרמב"ם אמורים דוקא על הספד ממש, בקול בכי, אבל דרוש (דרשה) שאין עיקר תכליתה הספד, אינה אסורה בשבת, כאשר מדובר בתלמיד חכם מרביץ תורה.
והביא שכן כתב בספר בינה לעתים, על מה שהנהיגו גדולי הדור הרבנים הגדולים, לדרוש בשבת ברבים ובמקהלות עם, על פטירת חכמי ישראל ראשי עם קודש, אף שהוא היום המעולה וראש לכל המועדים, ובלי ספק כמה מן השומעים יתעצבו ויצטערו, והוא כעין הספד, וכאילו הוא זלזול בקדושת השבת, ונראה שאין הדבר כן, כי אין התכלית המכוון בזה אלא לעורר לבקשת התיקון אל מעוותינו (לתקן את מה שנתעוות עם פטירת החכם), ולהשלים חסרון נפשינו ולהרהר בתשובה.
גם גאון עוזינו המהרימ"ט (רבי יוסף מטראני) כתב בדרשותיו, כי הן אמת שמחמת קדושת השבת אסור לבכות, אולם כשאנו באים לחקור למה נפטר החכם, על זה יצטערו אפילו בשבת, למען נחדל מעושק ידינו (כדי שנחזור בתשובה), ולתקן את אשר קלקלנו. והביא ראיה גדולה להתיר.
לכן למעשה, בשבת שתוך ימי האבל, מותר לאסוף את הקהל לבית הכנסת, ולדרוש ולעורר את העם לתורה ולמצוות ולחזור בתשובה, אף על פי שהשומעים באים לפעמים לידי בכי. ונראה שהוא הדין בשבת הקרובה, אף שאינה בתוך שבעת ימי האבל, מכל מקום יש להתיר לדבר ולעורר את הקהל לחזור בתשובה, ולהשלים את החסרון הגדול שנחסרנו עד כמה שניתן.
וה' יתברך יראה בעונינו, ישמע תפילותינו, ונזכה לגאולה השלימה, ליום שכולו שבת ומנוחה במהרה בימינו אמן.
