הלכה ליום שני י' חשון תשע"ד 14 באוקטובר 2013

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתו הטהורה, של רב רבנן, גאון הדור וקדושו, עטרת ראשינו

מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

יום השבעה לפטירת מרן זצוק"ל

היום הוא היום השביעי משבעת ימי האבל על מרן זצ"ל, ונביא מעט דברי הספד.

נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו כי חטאנו, על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו. 

כאשר נפטר (בשנת התשס"ב) "הגאון האמתי, עטרת תפארת ישראל, המאור הגדול לממשלת הש"ס והפוסקים, נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק יחיד בדורו כמהר"ר חיים קרייזוירט זצ"ל", (כל זה לשון מרן זצ"ל), רבה של אנטורפן, בלגיה, היה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל באבל גדול. הוא היה ידיד נפש של הגאון רבי חיים, והוא חזר ואמר שהעולם אינו יודע כלל מי היה רבי חיים. רוב הבריות אינם יודעים כלל במי היה מדובר, ולדעתו של מרן, מדובר היה באישיות עצומה שאין שני לה.
 
כשעמד מרן זצ"ל ונשא דברי הספד, פתח ושאל, שלכאורה, מה כל החרדה הגדולה הזאת? הרי אמרו חז"ל (בקידושין עב:): "אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו, שנאמר וזרח השמש ובא השמש, עד שלא שקעה שמשו של משה, זרחה שמשו של יהושע, עד שלא שקעה שמשו של יהושע, זרחה שמשו של עתניאל בן קנז, עד שלא שקעה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי". ותהי זאת נחמתינו, שבודאי נברא צדיק אחר כמותו. ואם כן, מדוע אנו אבלים כל כך על פטירת הרב?
 
והסביר מרן זצ"ל בשם המפרשים, שאף על פי כן, אין בהכרח שהצדיק שנברא יהיה גדול בתורה כמו הצדיק שאבד, וכמו שאמרו בגמרא לגבי יהושע (בבא בתרא עה.), זקנים שבאותו הדור היום אומרים, "פני משה כפני חמה ופני יהושע כלבנה". כי הדורות נמצאים בירידה, והפרנס לפי הדור.
 
כן אנו אבלים, דרכי ציון אבלות, כי שלח לנו השם יתברך גואל, הוא מרן זצ"ל, שהציל את יהדות ספרד מאבדון, והרים את עטרת ההלכה לאחר שכמעט והפכה להיות נשכחת בכל ישראל, הוא האיש שהעמיד את התורה, והיה עמוד החסד, עמוד התפלה, עמוד התורה. גדול הדור בענווה, גדול הדור בקדושה, גדול הדור בדרשות, גדול הדור בפסק, דור הדור בהבנה. ועתה איבדנו את מרן זצ"ל, ואנו עלובים מאד, ולא נותרה ברירה, אלא לקבץ יחד את חכמי התורה השרידים אשר ה' קורא, אולי כולם יחד יוכלו לשמר את הדברים שפעל מרן להקמתם לבדו.
 
כמה פעמים תוך כדי דיבור עם מרן זצ"ל, ראינו את ידיעתו הגדולה בקבלה, שבאמת ובתמים לא נמצא בזמנינו שום אחד מגדולי המקובלים שהגיע לדרגתו של מרן זצ"ל בקבלה, כשם שלא נמצא שום אחד מהגדולים שהגיע לדרגתו בחלק הנגלה שבתורה.
 
מלבד גודל מעלתו בתורה, היה גומל חסדים בכל נפשו. סיפר נאמן ביתו של מרן זצ"ל, הלא הוא אהובינו הרב צבי חקק שליט"א, שכמה פעמים הובאו לפני מרן שאלות גדולות בהלכה, שהיו זקוקים להכרעתו, בעניני עגונות ופסולי חיתון וכדומה. ומרן היה מצווה עליו להניח את השאלות על שלחן חדר השינה שלו, לאחר מכן מרן היה יושב ללמוד בחדר הלימוד, ובשעה שתים בלילה נפנה ללכת לישון בחדרו. בבוקר בשעה שש, היה הרב חקק מגיע לביתו של מרן, וכבר מרן יושב ולומד, ומבקש ממנו לשלוח את התשובה לשאלה בדחיפות, עוד לפני התפלה בבוקר. וכולם היו תמהים, מתי מצא הרב זמן לכתוב את התשובה? הרי הוא הלך לישון רק לפני ארבע שעות?!
 
אי אפשר להספיד באמת את מרן זצ"ל. משום שכל אחת מתכונותיו, יכולה למלא גליונות שלמים. מעלתו היתה בלתי נתפסת, "עיר וקדיש מן שמיא נחית", העידו הרבנים, רבי ישראל אביחצירא (באבא סאלי) ורבי מרדכי שרעבי, שהיו גדולי המקובלים בדור שלפנינו, כי מרן זצ"ל היתה נשמתו שמורה מזמן הגאונים, אלא שאמר הקדוש ברוך הוא לנשמתו של מרן, חכי עד שיגיע זמנך, בדור שהאפיקרוסות תאכל את העולם יגיע זמנך, להציל את ישראל.
 
והלא דבר הוא, שכל ילד בהיותו כבן שש או שבע שנים, לא עוברת כלל במוחו המחשבה להקדיש את כל חייו ללימוד. ואילו מרן זצ"ל, כבר בהיותו ילד רך כל כך, היה וישב ולומד במשך שעות תורה נביאים וכתובים. כבר בהיותו בן עשר שנים היה כותב חידושי תורה נפלאים על התורה (המעיין בספר אביר הרועים, יוכל לראות את צילומי כתבי היד של מרן בילדותו, הפלא ופלא). בהיותו בן ארבע עשרה שנים כבר היה יודע את התלמוד כולו. ובהיותו בן עשרים וחמש שנה, כבר היה גדול בתורה יותר מכל גדולי ישראל שחיים עמנו היום. היה בקי נורא בתורה. מי יתן לנו חליפתו מי יתן לנו תמורתו.
 
בראותינו כל מעשיו, נזכרים אנו רבי חייא (בכתובות קג:), שאמר רבי חייא, אני עשיתי שלא תשתכח תורה מישראל, שזרעתי זרעים של פשתן, ומהפשתן שגדל קלעתי מכמורות, וצדתי צביים, ואת בשרם האכלתי ליתומים רעבים, ומהעורות עיבדתי קלפים, וכתבתי עליהם חמשה חומשי תורה, וששה סדרי משנה שילמדו בהם. ועליא אמר רבינו הקדוש: "כמה גדולים מעשי חייא"!
 
כן אנו אומרים, כמה גדולים מעשי רבינו עובדיה, עם כל עוצמתו וגדלותו בתורה, היה עומד לפני אנשים פשוטים, ומצליח לדבר איתם דברים הראויים להם, במשלים ומעשיות. היה מדבר בסוגיות עמוקות עם גאון ירושלים רבי צבי פסח פראנק, ומזדרז למסור שיעור לעמי הארצות, הוא לא יכול היה לפתוח ישיבה, כי לא היו לו בני ישיבה ספרדים שילמדו בה. אך הוא לא התעצל ולא התייאש. החל ללמד בעלי בתים פשוטים תורה, והיה מלמדם יום יום, עד שגדלו בניהם, והוא טרח להכניס את בניהם לתלמודי תורה ולישיבות, ואת הבנות לבתי ספר תורניים, ולימד גם את הבנים תורה, עד שקמו לנו כמה תלמידי חכמים, וכך דור שלם שהיה מיועד לעזוב את דת התורה, נעשו כולם יראי שמים בתכלית, אוהבי התורה ושומריה. וכך הרב היה "בונה ברחמיו ירושלים", שכל התלמידי חכמים הספרדים, וגם הרבה מהתלמידי חכמים האשכנזים העוסקים בהוראה, כולם נזקפים לזכותו, הם וכל תולדות מעשיהם. אשרי הדור שהיה מרן שרוי בתוכו.
 
כל ישראל הרגישו אבדון גדול עם פטירת מרן זצ"ל, ויתכן הטעם לזה, כי מרן זצ"ל היה בדוגמת נשמת משה רבינו עליו השלום, שהיתה נשמתו נשמת כל ישראל, ולכן כל אשר נשמה בקרבו, הרגיש את ההעדר הגדול עם פטירת מרן.
 
הקדוש ברוך הוא ירחם עלינו, שארית הפלטה, שארית יוסף, שלא נהיה כצאן אשר אין להם רועה. ויעמוד מרן כמלאך טוב לצדקנו, אל יעזבנו ואל יטשנו, ותתקיימנה ברכותיו לכל כלל ישראל, אשר היה אוהבם כאב את בנו, והיה מנחמם כאם את בנה, והיה מסור לכל כללות האומה בכל לבו, כה יתן ה' וכה יוסיף, לגאלינו גאולה שלימה, ונזכה לראות בתחיית המתים במהרה בימינו אמן.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה