הלכה ליום שלישי כ"ז תשרי תשע"ד 1 באוקטובר 2013

ההלכה מוקדשת לרפואתו השלימה של מרן עטרת ראשינו רבן של כל ישראל

רבינו חיים עובדיה יוסף בן גורג'יה בתושח״י

שהשי"ת ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה
ונזכה לאורו של מרן עוד רבות בשנים
עד ביאת משיח צדקינו בב"א.

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

מליחת הבשר בזמנינו

 התפללו ועורו!! 
לאור דברי הרופאים, כי מרן שליט"א עדיין לא יצא מכלל סכנה, וחייו מצויים בסכנה, הציבור מתבקש להמשיך להעתיר ולהרבות בתפלות וצדקות לרפואת מרן רבינו חיים עובדיה יוסף בן גורג'יה, בתוך שאר חולי ישראל, שהשם יתברך ירפאהו רפואה שלימה, ויחדש כנשר נעוריו, להחזירו לאיתנו הראשון, ולהצילו מן היסורים, ועוד יאריך ימים ושנים וימשיך בהרבצת התורה ברוב טובה. אמן כן יהי רצון.

----------------------------------------------

נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא יז): "וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יֹאכַל כָּל דָּם, וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת הַדָּם, וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ מִקֶּרֶב עַמָּהּ". ומפורש בתורה (בכמה מקומות), שדם שאסרה התורה, הוא בין דם בהמה, בין דם חיה ובין דם עוף. ורק דם דגים ודם חגבים טהורים לא נאסר מן התורה. ומכל מקום חכמים הצריכו שאף בדם דגים או חגבים, צריך שיתן בתוך הדם קשקשים או חגב, בכדי שלא יראה כדם האסור.
 
דין המליחה
מחמת איסור אכילת דם, הוצרכנו למלוח את הבשר קודם הבישול, משום שכך היא תכונת המלח, שהוא שואב את הדם מן הבשר שהוא נמצא עליו. ובזמנינו, ברוב המקומות בארץ ישראל, נמכרים רוב חלקי הבשר כשהם כבר מוכשרים כדין על ידי מליחה. אולם ישנם חלקים שנמכרים בלא שהם מוכשרים מחמת סיבות שונות, כגון הכבד, שאין לו הכשר בכלל על ידי מליחה, או לבבות, שאופן ההכשרה שלהם מורכב, ולכן הם נמכרים בדרך כלל כשאינם מוכשרים כלל.
 
גם מצוי בהרבה מקומות שכל הבשר (הכשר) שנמכר שם אינו מוכשר כלל. ובפרט בחוץ לארץ, או בחלקי בשר יקרים. ומכיון שהלכות מליחה אינן אקטואליות במקומות שבהם הבשר נמכר כשהוא כבר מוכשר, נזכיר כאן רק את עיקרי הדינים של מליחת הבשר הנוגעים לזמנינו (דהיינו בעיקר דין מליחת הכבד שיבואר בהלכה הבאה).
 
אמרו בגמרא במסכת חולין (דף קיג.), אמר שמואל, אין הבשר יוצא מידי דמו, אלא אם כן מדיחו (היינו שוטפו), ומולחו יפה יפה, ומדיחו שוב, וצריך לדקדק להעביר את כל הדם שנמצא על גבי הבשר, הן לפני המליחה והן לאחר המליחה. וקודם המליחה צריך להשהות את הבשר בתוך כלי גדול כדי שיתרכך הבשר, ומכל מקום אם לא השהו את הבשר, או שלא היה פנאי להשהות את הבשר, אין הדבר מעכב ודי בשטיפה היטב בלבד.
ואחר ששוטפים את הבשר, אין לחתכו שוב קודם המליחה, משום שאם חתכו, הבשר שוב פולט דם על פניו במקום החיתוך ואז יש להדיח את הבשר שוב.
 
הכבד הנמכר בחנויות, נמכר כשאינו מוכשר, ולכן בהלכה הבאה נבאר את דין הכשרת הכבד.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לאכול בשר כמות שהוא ללא מליחה?
נסביר שאם אני שוחט בהמה, האם מותר לאכול את הבשר כמות שהוא? י"ב חשון תשע"ד / 16 באוקטובר 2013

דם בהמה שבלוע בבשר, כלומר, בשר חי שלא נמלח, והדם בלוע בתוכו, מותר לשטוף את הבשר היטב, ואחר כך לאכלו כשאינו מבושל, באופן שאין טיפת דם על גבי הבשר, אלא הכל בלוע בתוכו. ובלבד שלא יהיה בבשר חוטי דם האסורים באכילה באופן כזה.
ואם נצרר הדם במקום אחד מחמת מכה, גם כן אסור לאכול את הבשר אלא לאחר שימלחנו. ויש בזה עוד כמה פרטי דינים, עיין בשלחן ערוך יורה דעה סימן סז.

בקשר למליחת הבשר, האם הבשר שקונים מוכשר? והאם בכשרות מהודרת יש צורך במליחה חוזרת בבית או לסמוך ולהסתפק על מה שנעשה? שמעתי מכמה נשים שהן לא סומכות על זה ומעדיפות למלוח את הבשר שוב בביתם. מה דעתכם? ב' חשון תשע"ד / 6 באוקטובר 2013

יש להשתדל לקנות בשר רק מכשרות מהודרת.
אין צורך למלוח שוב את הבשר, כיון שכבר נמלח כדין.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה