כל הימים שבין יום טוב ראשון ליום טוב האחרון של חג הפסח, וכן הימים שבין יום טוב ראשון של סוכות ליום טוב האחרון (חג שמיני עצרת), נקראים ימי "חול המועד", ובתורתינו הקדושה נקראו הימים הללו "מקראי קודש", וכן אנו מזכירים אותם בתפלת מוסף "מקרא קודש".
מצוה להרבות בימי חול המועד בלימוד התורה, ובפרט בימי חול המועד סוכות, מצוה גדולה ומעלה נשגבה לעסוק בתורה בסוכה, ואפילו מי שאינו יודע כל כך ללמוד, יעסוק במה שיש לו הבנה, בקריאת ספרי קודש וכיוצא בזה. ויש שמארחים בסוכותיהם תלמידי חכמים שידברו בדברי תורה משמחי לב, כמו שנאמר, פקודי ה' ישרים משמחי לב".
ובגמרא במסכת ראש השנה (דף טז.) דרשו רבותינו, שחייב אדם לקבל פני רבו ברגל. ומכאן נהגו רבים לבקר בבתי רבותיהם.
ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, היה נוהג בצעירותו להקביל פני שני גדולי הדור, הגאון רבי עזרא עטיה, שהיה מורו ורבו, והגאון רבי צבי פסח פראנק, רבה של ירושלים, שממנו קבל מרן זצ"ל את דרכי ההוראה. ולאחר שהיה מרן זצ"ל מבקר בסוכת רבו הגאון רבי עזרא, היה רבי עזרא מחזיר לו ביקור בסוכתו. ופעם אמר לו מרן זצ"ל, מדוע כבודו טרח ובא, השיב לו רבי עזרא עטיה בענותנותו המופלגת, "מצוה על אדם להקביל פני רבו ברגל"! (מפי הגאון רבי דוד יוסף שליט"א).
ובזמן שהיה מרן זצ"ל דר בפתח תקוה, היה מבקר בסוכת רבה של העיר ואב בית הדין, הגאון רבי ראובן כץ זצ"ל, שהיה אוהבו של מרן (כמו שכתבנו בספר אביר הרועים ח"ב), ובעת ההיא היו מבקרים בסוכת רבי ראובן רבים מגדולי התורה, והיה רבי ראובן מושיב את מרן זצ"ל לצדו, לחלוק לו כבוד גדול.
וכל ימי החג היה מרן זצ"ל עוסק בתורה הרבה מאד בשקידה מופלגת, והיה מוצא לו מקום שלא יטרידוהו בני אדם רבים, ושוקד על תלמודו. וגם בימי הזקנה, היה משתדל ועוסק בתורה גם בסוכת ביתו. והיה מצטער שאינו יכול לישון בסוכה, מפני רגישותו הרבה לקור.
בגמרא בתלמוד ירושלמי (פ"ב דמועד קטן ה"ג), אמר רבי אבא בר ממל, אילו היה לי מי שימנה עמי (מי שיצטרף איתי לבטל תקנת חז"ל), הייתי מתיר עשיית מלאכה בחול המועד. כי טעם איסור מלאכה בחול המועד הוא כדי שיהיו אוכלים ושותים "ועוסקים בתורה", אבל עכשיו הם אוכלים ושותים ופוחזים. עד כאן. ומכאן כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל להוכיח, שיש איסור גדול בשחוק וקלות ראש בחול במועד, יותר מאיסור עשיית מלאכה בו. שכל כוונת התורה בנתינת המועדות הייתה להדבק בה' יתברך ובתורתו ובמצוותיו.
ובספר חמדת ימים, יש סדר לימוד מיוחד לימי חג הסוכות. ונכון ללמוד במסכת סוכה, ובהלכות החג, ובדברים המשמחים את הלב.
