הלכה ליום רביעי ח' אלול תשפ"ד 11 בספטמבר 2024

פיוס על ידי שליח

שאלה: מי שחטא כלפי חבירו, האם עליו ללכת לפייסו בעצמו, או שאפשר לשלוח אליו שליח שיפייס אותו?

תשובה: הנה מפשט דברי הרמב"ם (בהלכות תשובה פרק שני) נוכל ללמוד, שאדם החוטא לחבירו, כגון שהעליב אותו וכדומה, עליו ללכת בעצמו לפייסו, ולבקש ממנו מחילה על מה שאירע. ורק אם חבירו לא הסכים למחול לו, עליו לשלוח אליו אנשים אחרים שיפייסו אותו. וכמו שכתב הרמב"ם בפרטות.

ומכאן למד הגאון רבי יעקב בן חביב (בעין יעקב סוף מסכת יומא), שמה שיש נוהגים, שכאשר יחטא איש לרעהו והקניטו בדברים, נכנס אדם אמצעי לתווך השלום ביניהם, ואחר שמדבר עם הנעלב ומפייסו, חוזר ובא המעליב עצמו לבקש מחילה, מנהג בטעות הוא, אלא עליו ללכת מתחילה בעצמו אצל הנעלב, ויבקש ממנו מחילה עד שיאמר לו סלחתי.

ובאמת שרבים מאד מגדולי הפוסקים, הביאו את דברי רבי יעקב בן חביב להלכה. ובהם, הכנסת הגדולה, והבית חדש, ועוד.

אולם הגאון בעל פרי חדש (סימן תרו) כתב, שאין דברי המהר"י בן חביב מוכרחים. גם הגאון רבי חיים פלאג'י בספר "לחיים בירושלים" הביא דברי ה"יפה מראה" שחלק על המהר"י בן חביב, שלעולם יש לנהוג באופן המועיל ביותר לתכלית המטרה, שיתפייס הנעלב. ולא אכפת לנו באיזה אופן יפוייס הנעלב. והביא ראיה לזה מדברי המדרש, שאהרן הכהן היה נוהג לפייס את הנעלב, ולהרבות שלום בין הבריות, ואחר כך היו נפגשים ומתפייסים. גם מרן זצ"ל (בשו"ת יחוה דעת ח"ה סימן מד, ובספרו על הימים הנוראים עמוד רמ) העיר בזה מדברי המדרש, שאחי יוסף שלחו אליו את בני בלהה, שיפייסו אותו על מה שמכרוהו, ואחר כך האחים עצמם באו לפניו.

ואף שבאמת אין הכרח כל כך לדחות את דברי המהר"י בן חביב מדברי המדרשים, בכל זאת למעשה, כתב מרן רבינו זצ"ל, שמי שחטא כלפי חבירו, עליו ללכת בעצמו לפייס את חבירו. ולא על ידי שליח. ומכל מקום, הכל לפי הענין, שאם הדבר ידוע, שהנעלב לא נוח לרצות, וחושב שיהיה יותר נוח לו להתפייס אם ישלח אליו איש מכובד מידידיו שירצהו תחלה, יעשה כן, ולאחר מכן יבוא אחריו וימלא את דבריו בבקשת מחילה כדת. ונסלח לו.

ובפרקי דרבי אליעזר  (פרק מו) מובא, שהשטן בכל יום מקטרג על עם ישראל, אבל ביום הכפורים מלמד עליהם זכות, ואומר להקדוש ברוך הוא, יש לך עם אחד בארץ, שהם דומים למלאכי השרת, מה מלאכי השרת נקיים, אף ישראל כן, מה מלאכי השרת שלום ביניהם, אף ישראל כן. והקדוש ברוך שומע עדותו ומכפר עליהם. ישמע חכם ויוסף לקח.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה