שאלה: האם מה שנאמר "חביב אדם שנברא בצלם" מדובר גם לגבי אומות העולם, או רק כלפי ישראל? וכן האם מדובר רק על צדיקים או גם על רשעים?
תשובה: במשנה במסכת אבות (פרק ג משנה יח) שנינו: חביב אדם שנברא בצלם. והראיה לזה מן הפסוק (בראשית, ט), "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקים עָשָׂה אֶת הָאָדָם". ופירשו רבותינו בגמרא במסכת סנהדרין (דף נז:), שהפסוק מלמדינו לגבי דין הפלת עובר, שגם בני נח, כלומר, גם הגויים, נצטוו שלא לרצוח (כי איסור רציחה הוא אחד משבע מצוות בני נח), ואיסור הפלת עובר, הוא בכלל איסור הריגת הנפש, שבני נח נצטוו עליו.
ודבר זה נלמד מן הפסוק "שופך דם האדם באדם", איזהו אדם שהוא באדם? הוי אומר, זה העובר שהוא במעי אמו. וכן פסק הרמב"ם (פ"ט מה' מלכים ה"ד), בזו הלשון: "בן נח שהרג נפש, אפילו עובר שבמעי אמו, נהרג עליו".
אם כן למדנו, שדברי התורה "כי בצלם אלהים עשה את האדם", מדוברים הן על עם ישראל, והן על בני נח, שאת כולם עשה ה' בצלמו, ואף בני נח מצווים שלא להרוג עובר שבמעי אמו, משום שאף הוא נברא בצלם אלהים.
ובספר מדרש שמואל כתב, ששאל על זה את מורינו ורבינו רבי חיים ויטאל, והלה השיב לו, שאין הרשעים בכלל דברי הפסוק "כי בצלם אלהים עשה את האדם".
והסביר זאת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בספרו מאור ישראל דרשות, עמוד שמה), על פי דברי הזהר הקדוש (פרשת נח), שכל בני האדם נבראו בצלם אלהים, אבל אין הכוונה לצלם הגוף הגשמי, אלא הכוונה בזה היא לצלם הרוחני של האדם, המשפיע ומחיה את הגוף. ובשעה שבני האדם חוטאים לפני ה' יתברך, מסתלק מהם אותו הצלם אלהים. (וכן משמע בגמרא במסכת שבת דף קנא:).
ויש להוסיף על כך, את דברי הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק בשו"ת דעת כהן (סימן קצט), שכתב לגבי איסור ניוול המת (נתיחת מתים), ששייך דוקא במתים יהודים, אבל במת נכרי, לא שייך האיסור. משום שעם ישראל, הוזהרו לשמור על הצלם אלהים שבהם, על ידי התנזרות ממאכלות אסורות, ובקיום המצוות. ואילו הגויים, רשאים שלא לשמור על צלם אלהים שבהם, ומותר להם לאכול ולעשות ככל העולה על רוחם. ומטעם זה, גוף הישראל לאחר מותו, יש בו קדושה, אבל הנכרי, אינו מצווה לשמור על אותה קדושה, ולכן אין קדושה בגופו. (וראה במה שכתבנו בזה עוד בספר רוח יעקב פרק א אות ב).
