הלכה ליום חמישי י"א אב תשע"ג 18 ביולי 2013

ההלכה מוקדשת לרפואתו השלימה של מרן עטרת ראשינו רבן של כל ישראל

רבינו עובדיה יוסף בן גורג'יה בתושח״י

שהשי"ת ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה
ונזכה לאורו של מרן עוד רבות בשנים
עד ביאת משיח צדקינו בב"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

ט"ו באב - מצות הנישואין, ולאיזה איש להנשא

יום שני הבא עלינו לטובה, הוא יום ט"ו באב, שעליו אמרו רבותינו במשנה במסכת תענית (דף כו:) "אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי (בבגדי) לבן שאולין, ויוצאות במחולות בכרמים". ומבואר בגמרא, שביום זה היו באות רבות מבנות ישראל, בפרט מן העניות שבהן, לידי נשואין, ולכן יום ט"ו באב היה יום שמחה.
 
לפיכך, נבאר מקצת דינים השייכים למצות הנשואין, ולמצות פריה ורביה.
 
מצות פריה ורביה
כתוב בתורתינו הקדושה (בראשית א כז): "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים, פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ".
 
ובדברים הללו נצטוינו במצות עשה על כל איש ישראל, לישא אשה, ולקיים מצות פריה ורביה. שתכליתה, להוליד בן ובת.
 
ובטעם מצוה זו כתב בספר החינוך (מצוה א), שנצטוינו בה כדי שיהיה העולם מיושב, שהשם יתברך חפץ בישובו, כמו שנאמר (ישעיה מה): כִּי כֹה אָמַר ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם, הוּא הָאֱלֹהִים יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ, "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ". כי השם יתברך ברא את העולם מתוך כוונה שלא יהיה עומד שָמֵם, אלא שיתיישבו בו בני אדם. שמתוך כך מתקיימות כל מצוות התורה. ולכן מצוה זו נחשבת למצווה גדולה (ויש לכך גם השלכות הלכתיות), משום שעל ידה מתקיימות כל מצוות התורה.
 
לכוין לשם שמים
מפורש בדברי רבותינו הראשונים, ובפרט בדברי הרמב"ן והראב"ד, שצריך כל אדם מישראל, לכוין במעשיו לשם שמים, בפרט בענין הנשואין, כי מי שאין כוונתו בענין הנשואין לשם שמים, אלא כדרך הגויים, שמתחתנים רק כדי להפיק את רצונותיהם הפרטיים, וכבהמות נדמו, אינו מקיים המצוה כראוי.
 
אם האשה שייכת למצות הנשואין
שנינו במשנה במסכת יבמות (דף סה:) "האיש מצווה על פריה ורביה, ואין אשה מצווה על פריה ורביה". ובגמרא למדו כן מלשון הפסוק, שאין האשה מצווה על פריה ורביה. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (בתחילת חלק אבן העזר). והרמב"ם כתב, שמכל מקום אין לאשה להשהות עצמה לא נשואה. וכתב הר"ן, שאף שהאשה אינה מצווה על פריה ורביה, מכל מקום בודאי שהיא מקיימת מצוה על ידי נישואיה. ובספר מגן אברהם כתב שאשה חייבת במצות "לא תוהו בראה לשבת יצרה", שהרי פסוק זה מגלה לנו שרצון השם יתברך שאנשים ישאו להם נשים, והנשים תנשאנה לאנשים, ואין בזה כל חילוק בין איש לאישה. (ואי אפשר להאריך בענין זה עוד במסגרתינו).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה