הלכה ליום שני ט"ו אב תשע"ג 22 ביולי 2013

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שמעון בן מסעודה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

שלומית אטיאס וג'ילברט ויינשטיין

גיל הנשואין, ואיזו אשה לישא

היום הוא יום ט"ו באב, שיש לו שייכות לענין הנשואין כמו שכתבנו בהלכות הקודמות.
 
במשנה במסכת אבות (פרק ה משנה כא) שנינו: "בן שמונה עשרה לחופה". וכך פסק מרן השלחן ערוך, שהחיוב לישא אישה מתחיל בגיל שמונה עשרה שנים.
 
מדוע מצות הנשואין מתחילה בגיל שמונה עשרה
באמת יש לשאול, מדוע מצות הנשואין מתחילה רק מגיל שמונה עשרה שנה? והרי כל מצוות התורה, האדם מתחייב בהן עם הגיעו למצוות, בגיל שלוש עשרה שנה, או בגיל שתים עשרה שנה, ובמה שונה מצות הנשואין שמתחילה רק מגיל שמונה עשרה שנה.
 
וכמה טעמים נאמרו לבאר עניין זה. והגאון רבי יוסף חזן (מגאוני איזמיר לפני מאתיים שנה) בספרו "חקרי לב" כתב, שאפשר שטעם הדבר הוא, משום שהיה ברור להם לרבותינו שאדם אינו מסוגל עדיין (אף בדורות ההם) לישא אשה, עד שיסתדר מספיק מבחינה רוחנית וכלכלית, בערך בגיל שמונה עשרה שנה, ולכן לא חייבוהו לשאת אשה עד גיל זה. וכן נוהגים היום, גם כאשר נועצים בתלמידי חכמים מובהקים, שלעתים הם מורים להמתין מעט עם הנשואין, כדי שהבחור יהיה ראוי יותר לנשואין, מבחינה רוחנית וגשמית.
 
עד מתי רשאים להתאחר בענין הנשואין
ובגמרא במסכת קידושין (כט:) אמר רבא, וכן תנא דבי רבי ישמעאל, עד עשרים שנה יושב הקדוש ברוך הוא ומצפה מתי ישא אשה, כיוון שהגיע לעשרים ולא נשא אשה, אומר "תיפח עצמותיו". לכן יש להשתדל (כמה שניתן) לישא אשה קודם גיל עשרים שנה. ועל כל פנים יש להשתדל שלא להתאחר יותר מדאי. וגם בזמנינו יש לנהוג כן לדעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, וכן דעת כל גדולי הפוסקים בזמנינו, שאין להתאחר בזה יותר מדאי. (ובספר אביר הרועים חלק ראשון, הבאנו מדברי מרן שליט"א ועוד גדולי תורה בענין זה).
 
עם מי להנשא, ואת מי לישא
אולם אל לו לאדם לישא אשה מכל הבא ליד, אלא יקח אישה יראת ה' ושתמצא חן במראיה ובמשפחתה ושתהא שמועתה טובה. וכן האשה, אינה מחוייבת לישא כל בחור שיחפוץ בה, אלא יש לבדוק אחריו, שיהיה מתאים לה כראוי. ואין להתנהג בחופזה בענין הנשואין, כי משמעות הנשואין היא נצחית, לדורי דורות.
 
ומאידך גיסא, אסור לו לאדם להיות "בררן" יותר מדאי, כי דבר זה מביא לעיכוב בענין הנשואין, ולעתים אף לביטולם חס ושלום. ועונשו של זה שביטל פריה ורביה הוא חמור מאד. ובאמת שלא יועילו דרישות וחקירות מוגזמות אודות הכלה או החתן. רק יש לעשות השתדלות כנהוג, וכאשר הדברים ראויים פחות או יותר, יש לסמוך על ה' יתברך, בתקוה שהיא המזומנת לו מן השמים, וכמו שנאמר: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ". (כן כתב הגאון רבי משה פיינשטיין, בשו"ת אגרות משה, חלק יורה דעה חלק א, סימן צ. עיין שם).
 
וכן אין כל תועלת בפגישות מרובות מדי וכדומה, אלא הכל יעשה בתבונה ובשכל ישר. והעיקר להתפלל לה' יתברך שימציא לו בת זוג הוגנת, וכמו שאמרו רבותינו במסכת ברכות (דף ח.): "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא" - זו אשה.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה