הלכה ליום שני ט"ו אב תשע"ג 22 ביולי 2013

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שמעון בן מסעודה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

שלומית אטיאס וג'ילברט ויינשטיין

גיל הנשואין, ואיזו אשה לישא

היום הוא יום ט"ו באב, שיש לו שייכות לענין הנשואין כמו שכתבנו בהלכות הקודמות.
 
במשנה במסכת אבות (פרק ה משנה כא) שנינו: "בן שמונה עשרה לחופה". וכך פסק מרן השלחן ערוך, שהחיוב לישא אישה מתחיל בגיל שמונה עשרה שנים.
 
מדוע מצות הנשואין מתחילה בגיל שמונה עשרה
באמת יש לשאול, מדוע מצות הנשואין מתחילה רק מגיל שמונה עשרה שנה? והרי כל מצוות התורה, האדם מתחייב בהן עם הגיעו למצוות, בגיל שלוש עשרה שנה, או בגיל שתים עשרה שנה, ובמה שונה מצות הנשואין שמתחילה רק מגיל שמונה עשרה שנה.
 
וכמה טעמים נאמרו לבאר עניין זה. והגאון רבי יוסף חזן (מגאוני איזמיר לפני מאתיים שנה) בספרו "חקרי לב" כתב, שאפשר שטעם הדבר הוא, משום שהיה ברור להם לרבותינו שאדם אינו מסוגל עדיין (אף בדורות ההם) לישא אשה, עד שיסתדר מספיק מבחינה רוחנית וכלכלית, בערך בגיל שמונה עשרה שנה, ולכן לא חייבוהו לשאת אשה עד גיל זה. וכן נוהגים היום, גם כאשר נועצים בתלמידי חכמים מובהקים, שלעתים הם מורים להמתין מעט עם הנשואין, כדי שהבחור יהיה ראוי יותר לנשואין, מבחינה רוחנית וגשמית.
 
עד מתי רשאים להתאחר בענין הנשואין
ובגמרא במסכת קידושין (כט:) אמר רבא, וכן תנא דבי רבי ישמעאל, עד עשרים שנה יושב הקדוש ברוך הוא ומצפה מתי ישא אשה, כיוון שהגיע לעשרים ולא נשא אשה, אומר "תיפח עצמותיו". לכן יש להשתדל (כמה שניתן) לישא אשה קודם גיל עשרים שנה. ועל כל פנים יש להשתדל שלא להתאחר יותר מדאי. וגם בזמנינו יש לנהוג כן לדעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, וכן דעת כל גדולי הפוסקים בזמנינו, שאין להתאחר בזה יותר מדאי. (ובספר אביר הרועים חלק ראשון, הבאנו מדברי מרן שליט"א ועוד גדולי תורה בענין זה).
 
עם מי להנשא, ואת מי לישא
אולם אל לו לאדם לישא אשה מכל הבא ליד, אלא יקח אישה יראת ה' ושתמצא חן במראיה ובמשפחתה ושתהא שמועתה טובה. וכן האשה, אינה מחוייבת לישא כל בחור שיחפוץ בה, אלא יש לבדוק אחריו, שיהיה מתאים לה כראוי. ואין להתנהג בחופזה בענין הנשואין, כי משמעות הנשואין היא נצחית, לדורי דורות.
 
ומאידך גיסא, אסור לו לאדם להיות "בררן" יותר מדאי, כי דבר זה מביא לעיכוב בענין הנשואין, ולעתים אף לביטולם חס ושלום. ועונשו של זה שביטל פריה ורביה הוא חמור מאד. ובאמת שלא יועילו דרישות וחקירות מוגזמות אודות הכלה או החתן. רק יש לעשות השתדלות כנהוג, וכאשר הדברים ראויים פחות או יותר, יש לסמוך על ה' יתברך, בתקוה שהיא המזומנת לו מן השמים, וכמו שנאמר: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ". (כן כתב הגאון רבי משה פיינשטיין, בשו"ת אגרות משה, חלק יורה דעה חלק א, סימן צ. עיין שם).
 
וכן אין כל תועלת בפגישות מרובות מדי וכדומה, אלא הכל יעשה בתבונה ובשכל ישר. והעיקר להתפלל לה' יתברך שימציא לו בת זוג הוגנת, וכמו שאמרו רבותינו במסכת ברכות (דף ח.): "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא" - זו אשה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה