הדפס הדפס הרב מסדר הקידושין – כשרות העדים שאלה: האם יש חשיבות לקחת דוקא רב רציני לסידור חופה וקידושין? אני כבר נשוי, ורציתי לדעת אם יכולה להיות בעיה בקידושין שלי? תשובה: אמרו רבותינו במסכת קידושין (דף ו.), כל מי שאינו בקי בטיב גיטין וקידושין, לא יהיה לו עסק עמהם. כלומר, מי שאינו בקי בפרטי ההלכות השייכות לסידור קדושין, אסור לו לסדר קידושין. וכן מי שאינו בקי בסידור גיטין, אסור לו לסדר גיטין. הטעם שיש להזהר מאד בענין הקידושין והגיטיןוטעם הדבר, משום שענין החופה והקידושין והגירושין הוא חמור עד למאד. שהרי האשה אסורה לבעלה עד שישא אותה כדין. וכן האשה אסורה לכל העולם עד שתתגרש כדין. ואם הרב שסידר את הקידושין או את הגט לא נהג כראוי באחד הפרטים, נמצא שהאשה אסורה לבעלה, וכל ימיהם הם חיים באיסור. או גרוע מכך, יתכן שהאשה תחשוב שהיא גרושה, ובאמת היא עדיין אשת איש. לכן אסור לסדר גט, אלא בבית דין מוסמך. וכן לגבי סידור הקידושין, אין לקחת אלא רב ידוע, שהוא ירא ה' בתכלית, ובקי בתורה, שלא תצא תקלה מתחת ידו. מעשה ברב רפורמי שביקש אישור ממרן שליט"אומעשה היה, ש"רב" רפורמי אחד, בא לפני מרן שליט"א (כשהיה מרן רב ראשי לישראל), ואמר למרן, מדוע אתה עושה הפליות? למה אינך מאשר לי לסדר קדושין? לכולם אתה מרשה ורק לרפורמים אינך מרשה? אמר לו מרן שליט"א, אני איני עושה הפליות, אלא שאיני יכול לתת רשות לסידור קידושין, אלא למי שבא להבחן בפני על הלכות חופה וקדושין. לכן אכתוב לך על נייר אילו סימנים בשלחן ערוך עליך ללמוד, לך תלמד אותם, אחר כך תבוא להבחן ותקבל ממני אישור לסדר קידושין. מובן שאותו רב רפורמי, הלך לביתו, וכשראה כמה הלכות עליו ללמוד לצורך בחינתו, לא שב עוד להטריד את מרן משלוותו... שהעדים יראו את הקידושיןובפרט נפוץ מאד המכשול, בענין העדים שמעידים על הקידושין. שמי שאינו בקי בהלכה, סבור שהעדים צריכים לעמוד תחת החופה, ואינו יודע כי חובה שהעדים יראו בעיניהם את מעשה הקדושין. ולעתים מזומנות הצלם צועק על העד שיזוז, כי הוא מפריע לו לצלם, ועל ידי כך העד לא ראה את מעשה הקדושין. וכן רבה המכשלה, שלוקחים בטעות עדים קרובי משפחה, באופן שפוסל את הקידושין. וכן סיפר מרן רבינו שליט"א, שכמה פעמים אירע לו שבעצמו סידר קידושין לזוגות, יום לאחר נישואיהם, ועשה כן בצנעה, כדי שלא לעורר בושה. ובחמלת ה' עליהם, עלה בדעתם לשאול על הקידושין, יום למחרת. אבל ישנם רבים שלא שואלים, וחיים כל ימיהם באיסור חס ושלום. עדים שאינם שומרי דתוכן יש להזהר מאד שיהיו העדים כשרים לעדות, לא רק מצד קורבת משפחה, אלא גם מצד צדקתם. שכן, אם העדים אינם שומרי תורה ומצוות, אז אין עדותם כשרה. וכאשר מסדרים גט בבית הדין, מזמינים עדים מיוחדים, שידועים לבית הדין שהם יראי שמים בתכלית. ולפני סידור הגט, אומר להם אב בית דין, בואו נעשה תשובה, שמא יש בנו עבירה. ועושים וידוי, פן חטאו ושכחו. לכבד את נשיא המדינה כ"עד"ויש אנשים שאינם יודעי תורה, וטועים, ומזמינים עדים פסולים להעיד על הקדושין. מכיון שברצונם לכבד את המכובדים בעדות. ומעשה היה במרן שרבינו שליט"א, שהוזמן לסדר קידושין אצל אנשים מפורסמים, והיה נוכח שם נשיא המדינה דאז, שתמך בחילולי שבת, מאחר ולא היתה לו השכלה תורנית, (ולא נענה למשלחת רבני ישראל, שפנו אליו בענין זה, ובהם הרב יצחק נסים, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב ז'ולטי, ומרן רבינו שליט"א, בענין זה). החתן הודיע למרן שליט"א, כי ברצונו להזמין את הנשיא להיות עד. אמר לו מרן שליט"א, הוא לא יהיה עד, ואני אבחר לי את העדים, שיהיו כשרים. ניסו ללחוץ מעט את מרן שליט"א, שיסכים למנות את הנשיא כעד, אמר להם מרן שליט"א, אם אינכם שומעים לי, תיקחו לכם רב אחר שיסדר לכם חופה וקידושין. אמרו לו, לא תכעס עלינו, אמר להם, אני איני כועס, חובה על פי הדין, שיהיו העדים כשרים. ובחר לו מרן שליט"א עד כשר, ומרן בעצמו היה העד השני, וכך סידר חופה וקידושין כדת וכהלכה.
ומה אם ידוע לנו, כי אחד העדים שלנו, דאז לפני 25 שנה, לא שמר תורה ומצוות ונפטר כבר ז"ל? כ"ד אב תשע"ג / 31 ביולי 2013 אם אחד העדים היה עד פסול, עליכם לפנות לרב מוסמך, שיסדר לכם קידושין מחדש. ועל ידי זה תשרה ביניכם השכינה הקדושה, ותזכו לרוב טובה,
ראש השנה – רבי חיים בן עטר לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו...... לקריאת ההלכה
סדר ראש השנה – גימטריא "חטא" נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר...... לקריאת ההלכה
יום אדיר ונורא בימי השנה מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד...... לקריאת ההלכה
שבת שובה מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ...... לקריאת ההלכה
נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות, שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב...... לקריאת ההלכה
בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר...... לקריאת ההלכה
מצוות הסוכה סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע), הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב...... לקריאת ההלכה
תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ...... לקריאת ההלכה
