שאלה: האם מותר להשתמש בחסה רגילה הנמכרת בשוק, ללא ביקורת מיוחדת על נושא התולעים? ומה הדין לגבי עלי גפן?
תשובה: בגמרא במסכת פסחים (דף כד.) מבואר, שכל האוכל תולעת, חייב עליה משום חמשה "לאוין", כלומר, חמשה איסורי "לאו" שנאמרו בתורה. והגאון רבי חיים בנבנישתי בעל ספר כנסת הגדולה (יורה דעה סימן פד) כתב, אודות "החסה", שבמקומות אלו מצויים בהם תולעים הרבה, וצריך בדיקה יפה, מפני שהתולעים הם דקים וקטנים מאד, ומראיהם כמראה הירק עצמו, ומקודם הייתי אוכל מהחסה (למצות מרור בליל פסח) על ידי בדיקה יפה, ועתה מקרוב, משכתי ידי מכל וכל, שלא לאכול חסה, אלא רק מהקלח שלה שהוא לבן, ועל ידי בדיקה.
ובמנהגי הגאון בעל חתם סופר (בהלכות פסח אות יח) כתוב, שהחתם סופר היה רגיל ליטול למצוות מרור בליל פסח, חזרת, שקורין סאלאט (חסה). והיו מופקדים על כך בחורים בני תורה לבדוק היטב את החסה על ידי כלי ראיה (זכוכית מגדלת). וכל זה דוקא בליל פסח, אבל בשאר ימות השנה, לא בא ירק כזה על שלחנו.
וכן כתב הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת צו אות כז), שהאשה שהיא עקרת הבית, צריכה להזהר מאד בבדיקת עלי החסה שמצויים בהם תולעים, מפני שכל בני הבית סומכים עליה בזה, ואם היא מקילה בבדיקה, הקולר תלוי בצוארה, ואפשר שתתחייב מלקיות הרבה יותר משערות ראשה, שהרי על כל תולעת חייבים חמש מלקיות. ואם בני הבית מרובים, וקשה מאד לבדוק עלי החסא, שצריך זמן רב לבדיקה מרובה זו, יש להסיר את העלים ולקחת הקלחים בלבד, שבנקל אפשר לבודקם ולצאת בהם ידי חובת מצות מרור.
והביא כל זה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו שו"ת יחוה דעת חלק ראשון (סימן יח).
והגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל דן (בשו"ת אגרות משה אורח חיים ח"ד סימן צא), אודות מיני כרוב, האם יש לאכלם לאחר בדיקה רגילה שעושים לבדקן מן התולעים? וכתב ש"במקומותינו ב"יורופ", היו מוחזקין בתולעים הרבה, והיתה צריכה בדיקה גדולה, אבל כאן באמריקה, לא מצוי תולעים כלל במיני כרוב. לכן די בבדיקה רגילה לכרוב שבאמריקה, וכן הדין לגבי חסה שידוע שיש מקומות שלא מצויות בה תולעים. אבל ירק שמצויות בו תולעים רבות, או במקומות שבהם מצויות תולעים בכרוב או במיני חסה, יש בהם הרבה תולעים ירוקות וקטנות, ואין לסמוך על כל אדם בבדיקת עלים אלה".
והנה במקומותינו ובזמנינו, הנסיון הוכיח בבדיקות שונות, כי עלי החסה מלאים תולעים למאות ממש. וכמעט בלתי אפשרי לבדקם היטב מן התולעים. וידוע, שכשהיה מרן זצ"ל צעיר לימים, ראה בבית אחד שמנקים את עלי החסה היטב בחומץ, ובודקים אותם כנגד האור, ואחר כך היו מניחים אותם למצוות מרור. ומרן זצ"ל לקח את העלים, והניחם על גבי מפה לבנה כנגד השמש, ואחר כמה דקות, ראו את המפה כולה רוחשת תולעים שיצאו מן החסה אל המפה.
לכן הורה מרן זצ"ל, שטוב שיקחו למצוות מרור רק מן הקלחים הלבנים של החסה, ולא מן העלים הירוקים. וגם בזה אין להקל אלא על ידי בדיקה מדוקדקת ביישוב הדעת.
ואמנם יש מדינות (בדרום אמריקה) שאומרים שהעלי החסה שם אינם נגועים כל כך וניתן לבודקם. ועל בני המקום מוטלת החובה לבדוק את נכונות הדברים, והאם באמת יוכלו להמשיך במנהגם לאכול מעלי החסה.
ובשנים האחרונות החלו מתיישבי "גוש קטיף" לגדל חסה בחממות מבוקרות, באופן שיוצא הדבר מידי חשש. וכן לאחר שגירשום ממקומם, המשיכו במעשיהם במקומות אחרים. ועל ידי שטיפה היטב כפי הוראות היצרנים, ניתן לאכול מעלי החסה הללו. ואחריהם קמו כמה חברות שעשו כמעשיהם. ולכן נכון מאד שלא לקנות חסה מתוצרת אחרת, אלא אך ורק מגידול מבוקר ללא חשש תולעים. וכן היה מורה תמיד מרן זצ"ל.
והרוצה לחשוש לעצמו, שלא לקנות מתוצרת זו, מאחר ויש גידולים שמלאים בחומרי הדברה שונים ומשונים, ויש בזה חשש מבחינה בריאותית, יוכל להחמיר בזה, אך לא יקנה חסה מתוצרת שאינה מבוקרת, שיש בה חשש גדול של נגיעות בתולעים.
לגבי עלי גפן, הנה ידוע כבר שלפני למעלה ממאה שנה, גזרו חכמי העיר הגדולה "חלאב" שבסוריה, שלא לאכול כלל מעלי הגפן הללו. מאחר ואי אפשר לבדקם כראוי מן התולעים. אמנם יש אומרים שבזמנינו ניתן להשיג עלים כאלה, כבושים, ללא תולעים, ותחת השגחת רבנים נאמנים, ואם נכון הדבר, יוכלו להשתמש בהם.
