הלכה ליום שלישי י' תמוז תשע"ג 18 ביוני 2013

שאלה: האם יש איסור לכתוב את התאריך הלועזי, שהוא על פי מנין הנוצרים מיום לידת ישו הנוצרי, שהרי נאמר בתורה "ובחוקותיהם לא תלכו"?

ראשית כל נבאר שאין הדבר ברור בכלל שמנין הנוצרים הוא מיום לידת יש"ו הנוצרי, כי אמנם כך היא טענת הנוצרים, ולפי דבריהם באמת יש מקום לשאלתנו, אבל בתלמוד שלנו במסכת סנהדרין (דף קז:, קטע זה אינו מופיע אלא בספרי תלמוד ישנים, או בחלק מספרי התלמוד שנדפסו בשנים האחרונות, משום שהצנזורה הנוצרית באירופה השמיטה קטעים אלו.) מבואר שיש"ו הנוצרי חי הרבה קודם תחילת מנין הנוצרים, שהרי בגמרא שם מבואר שיש"ו היה תלמידו של רבי יהושע בן פרחיה, (וכאשר נתארחו רבי יהושע בן פרחיה ותלמידיו באכסניא אחת, אמר רבי יהושע לתלמידיו "כמה נאה אכסניא זו", ברצותו לשבח את אופן האירוח שם, ותלמידו יש"ו חשב שרבו מתכוון לשבח את בעלת האכסניא שהיא אשה נאה, ולכן העיר לרבו שעיניה של בעלת האכסניא טרוטות, כלומר שאינה נאה כל כך, כעס עליו רבו ואמר לו, רשע! בכך אתה עוסק?, ומכאן דחאו רבו ולא הסכים לקבלו בתשובה עד שהחליט לקבלו, ובא לפניו יש"ו, ורבי יהושע היה קורא קריאת שמע, ולכן לא נענה לתלמידו, וחשב יש"ו שרבו שוב דוחה אותו, והחליט מתוך כך להתמרד נגד רבו ונגד תורתו עד שהתנצר והסית והדיח את ישראל.)
 
ומתוך דברי הגמרא אנו לומדים שיש"ו חי בזמן רבי יהושע בן פרחיה, שתלמידיו הם יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח, ותלמידיהם שמעיה ואבטליון, ותלמידיהם הלל ושמאי, והלל היה נשיא על ישראל כמאה שנה קודם חורבן הבית. נמצא אם כן שיש"ו חי הרבה לפני חורבן בית המקדש, וחורבן הבית היה בשנת שישים ותשע למניין הנוצרים, כמו שמפורש בגמרא (ע"ז דף ט:), נמצא אם כן שאין שייכות בין מנין הנוצרים לשנת הולדתו של יש"ו שחי הרבה קודם לכן. וכן כתב בספר האשכול, שיש"ו הנוצרי נצלב מאה ושלושים וחמש שנה קודם החורבן. וכן כתב הראב"ד בספרי הקבלה והאריך בחשבון השנים שישו חי הרבה יותר שנים קודם החורבן. והר"י אברבנאל בספר מעייני הישועה כתב, שאין אמת במה שאומרים שיש"ו הנוצרי מת ארבעים ושתיים שנה קודם החורבן, שהרי מצינו בש"ס שיש"ו היה תלמיד רבי יהושע בן פרחיה, אלא קודם החורבן הרבה שנים יצא מעולמו. והנוצרים אומרים שמת ארבעים ושתיים שנה קודם החורבן, כדי לתלות את החורבן בעוון הריגתו.
 
אלא שבספר סדר הדורות כתב לחלוק על דברי הראב"ד והאשכול שהזכרנו, וכתב שתלמידו של רבי יהושע בן פרחיה, אף על פי ששמו יש"ו, מכל מקום הוא אינו יש"ו הנוצרי שחי באמת מאוחר יותר בימי הלל, והוא יש"ו הנוצרי שמאמינים בו עמי אירופא. ולפי זה יש לומר שבאמת מנין הנוצרים הוא מזמן לידתו של יש"ו, אלא שדעת הראב"ד והאשכול שאין הדבר כן, ושלא היה אלא יש"ו אחד. ואף בין חכמי הגוים, רבים אומרים שיש"ו נולד ארבע שנים לפני מנין הנוצרים.
 
והוסיף עוד מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שמכיוון שכותבי התאריך הלועזי אינם עושים כן בכוונה כדי למנות מיום לידתו של יש"ו, אלא עושים כן לפי שכן מנהג העולם הבקיאים יותר בתאריך הלועזי, ובפרט שכן נוהגים למנות גם בבנקים ובמשרדי הממשלה וכדומה, לפיכך לא שייך בזה "ובחוקותיהם לא תלכו" שהרי לדעת המהר"י קולון (שנזכרה גם בהלכה קודמת) אין איסור בזה אלא כשנוהג כמנהג הגוים בדבר שהוא "חוק" בלי טעם, שאז נראה שעושה כן מפני שהוא מודה לדרך הגוים, אבל בדבר שנראה שהוא נוהג כמנהג הגוים בדבר שיש בו טעם הגיוני, אין לאסור בזה. (חוץ מדבר שהוא עניין של פריצות). ולפיכך אף אם נאמר שכותבי התאריך הלועזי נראים כאילו הם מונים לשנות לידתו של יש"ו (ואף שבאמת אין הדבר כן, מכל מקום כך נראה הדבר) מכל מקום מכיוון שיש בדבר טעם גדול מדוע משתמשים בתאריך זה, לפיכך אין בכך איסור משום חוקות הגוים.
 
ולכן מעיקר הדין המקלים לכתוב את התאריך הלועזי, יש להם על מה שיסמוכו, מפני שאין בזה כל איסור מן הדין, אלא שהוסיף מרן הרב שליט"א והביא דברי כמה רבנים שאסרו לכתוב תאריך לועזי, אם מחמת הדין, ואם מחמת שהוא מנהג לא טוב, ולפיכך כתב שבמקום שאין בכך צורך גדול, עדיף להשתמש בתאריך העברי, ואף במקום שיש צורך לכתוב את התאריך הלועזי, טוב לכתוב גם את התאריך העברי.
 
ולא נוכל להאריך כאן יותר מדי, רק נזכיר שאין לכתוב על גבי מצבות של נפטרים את התאריך הלועזי, ומי שכבר טעה ועשה כן, יראה לשאול תלמיד חכם אמיתי שיורהו כיצד לנהוג.

שאלות ותשובות על ההלכה

בקשר למש"כ בענין תאריך לועזי, זכור לי  שהרב שליט"א כתב  ביבי"א, שגם כשכותבים תאריך לוזי עדיף לרשום את שם החודש כמו ינואר וכו' ולא את מס' החודש. א' אב תשע"ג / 8 ביולי 2013

אמנם כן כתב ביביע אומר (ח"ג יו"ד סימן ט, בסוף הסימן), משום שכתוב "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם", ואין ראוי לקרוא לחודש ינואר הראשון. אולם גם זה אינו מן הדין. ובהלכה יומית אנו מקצרים, ולא תמיד יכולים להביא את כל הפרטים. ובכל אופן, תשובה זו תופיע בתחתית ההלכה.

היכן בכתבי הרב יש התייחסות לנושא? י' תמוז תשע"ג / 18 ביוני 2013

ראה בהרחבה בשו"ת יביע אומר חלק שלישי, חלק יורה דעה סימן ט.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה