הלכה ליום רביעי כ"ו אדר תשפ"ד 6 במרץ 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אסתר איז׳ה בת יקוט ז"ל

תהיה נשמתה בגן עדן העליון

הוקדש על ידי

רויטל טובול מגן

מחיצה בשמחת נשואין

שאלה: במשפחתינו יש זוג מאורס. וכעת נתגלעה מריבה גדולה במשפחה, כי צד הכלה מתעקשים לעשות "מחיצה" באולם השמחות. ואילו צד החתן אומרים שאין כל צורך במחיצה בחתונה. עם מי הדין?

תשובה: ראשית כל, הדבר ברור כשמש, שבשעה שרוקדים בחתונה, ויש שם נשים שרוקדות, חובה גמורה לשים מחיצה באולם, שתפריד בין ריקודי האנשים לריקודי הנשים. מאחר וריקודי נשים לעיני האנשים הוא איסור גמור ללא צל של ספק.

ועתה נדון לגבי שעת הסעודה בחתונה, האם יש חיוב לשים שם מחיצה, כמו שנוהגים החרדים לדבר ה'. או שאין בדבר חיוב מן הדין?

דברי בעל ספר חסידים
והנה רבינו יהודה החסיד בספר חסידים כתב, לגבי ברכת "שהשמחה במעונו" שמברכים בשעת הנשואים, שאם מקום הנשואין כולו פתוח, והאנשים והנשים רואים זה את זה, אין לברך שם "שהשמחה במעונו", לפי שאין שמחה להקדוש ברוך הוא במקום שיש הרהורי עבירה.

דברי בעל הלבוש
אולם לעומתו רבינו מרדכי יפה בעל הלבוש (בסוף או"ח מנהגים אות לו) כתב, שאין נזהרין בזה עכשיו, וטעם הדבר, משום שעכשיו הנשים מורגלות הרבה בין האנשים, ואין כאן הרהורי עבירה. כלומר, אף על פי שבדורות הקודמים, ובמקומות מסויימים, היה חיוב מן הדין להפריד בין האנשים לנשים בשעת הנשואין, מכל מקום במקומות ובזמנים שאין הדבר מעורר יצר הרע, לפי שמורגלים בכך, אין בזה איסור מן הדין, ואפשר לברך שם "שהשמחה במעונו".

דברי מרן זצ"ל 
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו שו"ת יביע אומר (חלק ששי או"ח סימן יג) הביא את דברי בעל ספר חסידים, ואת דברי הלבוש, והביא סיוע לדבריו.

ולהלכה הורה, שבודאי שיש לעשות מחיצה בשמחות הנשואין, כי הוא גדר גדול בפני היצר הרע, (ובמקום הנשואין, חשוב מאד שיעשה הכל על טהרת הקודש, כי יש לדבר השפעה על עתידם של הזוג הצעיר, שיזכו לבנות את ביתם על אדני התורה, והשכינה תהא שורה ביניהם), אולם במקום שהדבר מביא למחלוקת גדולה בין הצדדים, וכגון בנדון השאלה שלנו, אין לעורר מחלוקת גדולה על הדבר, וכדאי הוא הגאון בעל הלבושים לסמוך עליו בשעת הדחק כזו, שלא לעשות מחיצה במקום שלא נהגו (בפרט בחוץ לארץ שבכמה מקומות לא נהגו בזה, והדבר מעורר מחלוקת).

וכמה פעמים מעשים שהיו, שבאו לפני מרן זצ"ל, בשאלה כזו ממש, שצד החתן או צד הכלה מתנגדים למחיצה. ומרן זצ"ל הטריח עצמו, להשפיע בדברי כיבושין על הצדדים, שיבואו לידי הסכמה בענין המחיצה, שתעמוד לשם ולתפארת. ורק במקום שלא מתקבלים הדברים, יש לוותר על המחיצה בשעת הסעודה, למען השלום.

וכאמור, כל זה לענין שעת הסעודה, אבל במקום שרוקדות שם הנשים, חובה גמורה לשים מחיצה בשעת הריקודים, גדר מזה וגדר מזה, על טהרת הקודש. ירבו שמחות בישראל.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה