הלכה ליום ראשון ט"ו תמוז תשפ"ד 21 ביולי 2024

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

כלפון מיכאל בן פלילה

מטופל בדיאליזה שזקוק לרחמים גדולים.

הוקדש על ידי

משפחתו

"לאק" בנטילת ידיים

שאלה: יש על צפורני "לאק", האם עלי להסיר את ה"לאק" לפני שאני נוטלת ידיים?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו, שצריך להזהר לפני נטילת ידיים, שלא יהיה דבר החוצץ בין היד לבין המים. כגון לכלוך וכיוצא בזה. וכל דבר שהוא חוצץ בטבילה, חוצץ גם בנטילת ידיים. כפי שהסברנו.

וכתבנו, שדבר שהוא חוצץ (רק במיעוט מהיד), ואין דרך בני האדם להסיר אותו, כגון מעט לכלוך שנוצא מאבק וכדומה, והוא נמצא תחת הצפורן בחלק שדבוק לבשר האצבעות, אין הוא חוצץ בנטילת ידיים. כי כך למדו רבותינו בהלכה למשה מסיני.

ועתה עלינו לדון, לגבי אשה המורחת לאק על צפורני אצבעות ידיה, האם הלאק הוא דבר החוצץ, או שאינו חוצץ?

דברי הרשב"א
שורש הדבר הובא בתשובת הרשב"א (המיוחסות לרמב"ן סימן קכד), שנשים הצובעות את ידיהם לנוי (ליופי), אינו חוצץ, משום שהצבע "נוי הוא להן, ואין מקפידות להסירו, ואדרבה, רוצות בקיומו, ועוד, שאין בו ממשות". עד כאן.

ובדבריו מבוארים שני טעמים להקל בצבע שהיו הנשים צובעות את ידיהן:

הטעם הראשון, משום שהנשים אינן מקפידות להסיר את הצבע, ואדרבה, הן רוצות בקיומו, ובודאי שהוא אינו חוצץ.

והטעם השני, מאחר ובצבע שהיו צובעות אין ממשות (כי היה נספג בעור הגוף, ואין לו ממשות הנראית בעין, כמו צבע לשיער), ולכן אינו חוצץ.

הלאק שמורחות הנשים בזמנינו
ולענין לאק שמורחות הנשים בזמנינו, נראה שאינן מקפידות להסירו, ואדרבה, הן חפצות בקיומו (כשהוא שלם, ולא כשהוא כבר שבור, ורוצות להסירו). אבל הטעם השני שכתב הרשב"א, "שאין בו ממשות", אין הדבר ברור לומר כן על הלאק שבזמנינו, שהרי הוא דבר ממשי, ויוצר שכבה על גבי הצפורן.

הדין למעשה, בנטילת ידיים ובטבילה
ולהלכה מדברי מרן השלחן ערוך (סימן קסא ס"ב) מבואר שכל שאין מקפידות להסירו, ואדרבה, חפצות בקיומו, אין צריך להסירו, אפילו אם יש בו ממשות.

לכן, הלאק, כל זמן שהנשים חפצות בקיומו, שהוא אינו שבור מרוב זמן שעבר עליו, אינו חוצץ בנטילת ידיים, ואף לכתחילה רשאית האשה ליטול ידיה עם הלאק.

ובודאי שלגבי טבילת אשה, עליה להזהר לכתחילה להסיר את הלאק מצפורניה, משום שלענין זה נהגו בנות ישראל שלא יהיה עליהן שום דבר החוצץ, אפילו אם מן הדין אינו חוצץ. ורק בדיעבד, אם ברצונה לטבול דוקא בצורה כזו, אנו מרשים לה לטבול כך. כפי שהורה בזה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

ולסיכום: אשה שיש לאק על צפורניה, רשאית ליטול את ידיה עם הלאק, כל שהיא חפצה בקיומו, ואינה רוצה להסירו.

ולענין טבילה, גם כן בשעת הדחק יש להקל בזה אם אין אפשרות אחרת. וכבר נאמר "מקוה ישראל ה'", ופירש מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בדרושיו עמוד לא), שפירוש הדברים, שבנוהג שבעולם, אדם שהרגיזוהו וחטאו לו רבים, והם באים לפניו אחד אחד, וכל אחד מזכיר לו את חטאיו כלפיו, ומבקש סליחה ומחילה, והוא מעביר על מדותיו וסולח לכל אחד ואחד, יש חשש גדול, אולי לאחר שכבר שבע רוגז, ורואה כל כך הרבה אנשים שגרמו לו צער, אולי לבסוף יתמלא כעס ולא יסכים לסלוח לאנשים שיבואו לבסוף. לכן נאמר "מקוה ישראל ה'", שכשם שהמקוה מטהר את הטמא, והטומאה לא נשארת במקוה, אלא נעלמת ופורחת לבלי שוב, ואפילו כל הטמאים שבעולם יטבלו במקוה אחד, הוא מטהר את כולם, כך הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל, שאפילו כל ישראל חוטאים, בכל זאת ה' יתברך מקבל כל אחד ואחד בתשובה כאילו רק הוא קיים בעולם, ומטהר אותו מחטאיו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה