הלכה ליום שני ח' כסלו תשפ"ה 9 בדצמבר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רג׳ינה בת אלגרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ילדיה ניסים, בלה, ויקטור,אלגרה

ילדות הבאות לבית הכנסת

שאלה: האם מותר להתפלל ולברך כאשר נמצאות בבית הכנסת ילדות קטנות, בנות שש או שבע, שלבושות בלבוש לא צנוע?

תשובה: כתוב בתורה, "כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך וכו', ולא יראה בך ערות דבר". ופירשו רבותינו, שאסור לאדם להתפלל או לברך או לומר כל דבר שבקדושה, כאשר לנגד עיניו נמצא דבר ערוה. כלומר, דבר לא צנוע.

ורבותינו אסרו להתפלל או לברך כנגד טפח שצריך לכסותו. כלומר, כל מקום שצריך על פי הדין לכסותו, כגון הזרועות (בצד הסמוך לכתף) וכדומה, אסור גם כן לקרוא קריאת שמע או לברך כאשר מקום זה נראה לעיני המתפלל.

ילדות קטנות – דברי המשנה ברורה
ולגבי ילדות הבאות לבית הכנסת, והן לבושות בבגדים בלתי צנועים. כתב הגאון החפץ חיים בספר משנה ברורה (סימן עה), שדין זה, (של "טפח באשה ערוה"), שייך גם בילדה מגיל שלוש שנים ואילך. והובאו בדברי הפוסקים נימוקים לכך.

גם בספר אשל אברהם (מבוטשאטש) כתב, שאף על פי שיש מקום לומר שילדות קטנות אינן בכלל האיסור, מכל מקום למעשה אין להקל בזה מכמה טעמים.

דברי החזון איש
אבל מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (יביע אומר ח"ו סימן יד, והליכות עולם ח"א עמ' קכ)), הביא את דברי הגאון החזון איש ועוד מגדולי הפוסקים שכתבו, שמאחר ועיקר האיסור בזה הוא מחמת הרהור הלב, לכן נראה, שילדות קטנות כל כך, שאין דעת בני אדם עליהן מחמת קטנותן, אין בהם דין "טפח באשה ערוה". וביאר דבריו ממקורות נאמנים.

לפיכך למעשה, כאשר נמצאות בבית הכנסת ילדות בלבוש לא צנוע, והן קטנות בנות שמונה או תשע שנים, אף שראוי לעצום עיניים או להסתכל רק בסידור וכיוצא בזה, מכל מקום מן הדין מותר להתפלל ולקרות קריאת שמע וכדומה כנגדן, כאשר לא שייך שם חשש הרהור.

מצות חינוך
אולם הוסיף מרן זצוק"ל וכתב, כי בודאי שאין זה נכון להביא בנות כאלה לבית הכנסת, והדבר ברור שאסור להורים להלביש לבנותיהם בגדים בלתי צנועים, שהרי צריך לחנכן שתנהגנה בצניעות.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה