הלכה ליום שלישי כ"ד טבת תשפ"ג 17 בינואר 2023

שביתה

שאלה: האם מותר לפועלים המועסקים במפעל גדול, להשתמש בנשק השביתה, לשם העלאת שכרם ושיפור תנאי העסקתם?

תשובה: בגמרא במסכת בבא בתרא (דף ח:) הובאו דברי התוספתא: "רשאים בני העיר להתנות על המדות ועל השערים ועל שכר הפועלים, ולהסיע על קצתן". כלומר, מותר לבני העיר, להחליט יחד, לתקן תקנות בנושאים חברתיים וכלכליים, ומותר להם גם להעניש את מי שיעבור על התקנות, בקנס כספי וכדומה.

וכן פסק הרמ"א (בחושן משפט סימן ב), שבכל כיוצא בזה, הולכים אחר מנהג העיר, ואפילו בדבר שיש מתושבי העיר שיגרם להם מחמתו הפסד.

ולפי זה, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בשו"ת יחוה דעת ח"ד סימן מח), שרשאים מנהיגי האיגודים המקצועיים לאחוז בנשק השביתה לשם תוספת שכר, או להקל תנאי העבודה וכדומה. וכפי שנוהגים היום. והביא סמך למנהג זה מכמה מקורות בדברי חז"ל. והביא דברי הרשב"א בתשובה (ח"ד סימן קפה), שאם הסכימו כל בני מלאכה אחת שבעיר, כגון טבחים, צבעים, ספנים וכיוצא בהם, בענין מלאכתם בהסכמה אחת כפי מה שיראה בעיניהם, הרי היא קיימת כדין התורה, ויכולים לענוש כל העובר על הסכמתם כראות עיניהם, שכל חבורה במקצוע אחד, הרי הם כעיר בפני עצמה. (ואם יש ביניהם תלמיד חכם חשוב שלא הסכים לתקנותיהם, אין תוקף להסכמתם. כמבואר בגמרא).

וסיים מרן זצ"ל, שמנהג המדינה שנהגו לאחוז בנשק השביתה במפעלים ובמוסדות הרשות, יש להם על מה שיסמכו. חוץ מדברים שיש בהם חיי נפש, כגון שירות בבתי החולים וכיוצא בזה.

כלומר, הרופאים והאחיות, אסור להם לפתוח בעיצומים שעלולים לגרום לנזק בריאותי לציבור. ועליהם לטכס עצה יחדיו, כיצד לפתוח בעיצומים מבלי לפגוע בציבור הנזקק לשירותיהם. אבל שאר הפועלים והעובדים, שחשים שנגרם להם עוול בתנאי העסקתם, רשאים לפתוח בעיצומים ושביתות, כדי לשפר את מצבם.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לנסוע לח״ל בימי העומר או אחרי ל״ג בעומר ? כ"ד טבת תשפ"ג / 17 בינואר 2023

מותר בלי שום חשש, גם לפני ל"ג לעומר. (כמובן כשיש צורך, שהרי בלי קשר לימי העומר לא תמיד אפשר ליסוע לחוץ לארץ)

לפי האמור גם לעובדי תברואה אסור לשבות, אי פינוי אשפה עלול חס וחלילה להביא למחלות ומגיפות
מה דעתכם? י"ב אייר תשע"ג / 22 באפריל 2013

ברור, שכל דבר שעלול לגרום לסכנה, אסור לשבות ממנו. ומסתבר, שעובדי תברואה, אין בהפסקת עבודתם ליום או יומיים חשש סכנה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה