הלכה ליום חמישי ז' אלול תשס"ו 31 באוגוסט 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לאשר שמעיה בן סוזן

הוקדש על ידי

פלוני

דיני הדלקת הנרות

מצוה מדברי סופרים (מדרבנן) להדליק נרות בערב שבת, כדי שלא יהיה אדם הולך בחושך בשבת ומתוך כך בא לידי מריבה בתוך ביתו. ומצוה להדליק הנרות סמוך לשולחנו שסועד עליו בליל שבת, כדי שיקדש ויאכל לאורם, וזהו מכלל עונג שבת גם כן שאוכל לאור הנרות של שבת. ומכל מקום אם הוא נהנה יותר לקדש ולסעוד בחצר או במרפסת, מפני שמזג האויר בחדר חם וכיוצא בזה, רשאי לקדש בחצר ולאכול שם, שהנרות נועדו לעונג ולא לצער.

ובין האנשים ובין הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דולק בשבת, אלא שהנשים מצוות על זה יותר מהאנשים, מפני שהן עוסקות יותר בצרכי הבית. וגם הן מצויות יותר בבית בדרך כלל. וטוב שהאיש יעסוק בהכנת הנרות של שבת, וכפי שרבים נוהגים שהאיש מכין את הנרות להדלקה לכבוד שבת. ובדברי המקובלים הזהירו מאד על הכנת הנרות על ידי האיש.

אף על פי שמעיקר הדין די בנר אחד לכבוד שבת, כל המרבה בנרות הרי זה משובח. ויש נוהגים להדליק שתי נרות, אחד כנגד "זכור" ואחד כנגד "שמור". ומנהג זה נזכר כבר בספר שבלי הלקט בשם הראבי"ה, וכן הוזכר מנהג זה בשולחן ערוך ובדברי רבינו האר"י. ויש שמדליקות שבע נרות, כנגד שבעת העולים לספר תורה בשבת. (שכיוון שכתוב "נר מצוה ותורה אור" יש לכוון מספר הנרות כמספר העולים לתורה.) ויש המדליקות אף יותר משבעה נרות. וכל הזהיר בנרות שבת להקפיד על תאורה יפה ביום שבת זוכה לבנים תלמידי חכמים (שבת כג:) וראוי לאישה להתפלל בסיום הדלקת הנרות כי בשעת עשיית המצוה התפילה נשמעת ביותר. ונכון שתתפלל שייתן לה השם יתברך בנים תלמידי חכמים מאירים בתורה, וכפי שנאמר "כי נר מצוה ותורה אור".

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה