הלכה ליום רביעי ט"ו אדר תשפ"ו 4 במרץ 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבי מורי

שמריה בן לילה ז"ל

שהיום יום פקודת שנתו. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו

חג הפורים – נסים גלויים

שאלה: האם בזמנינו אין נסים גלויים, מפני שאנו לא ראויים לכך?

תשובה: אמרו רבותינו בכמה מקומות, כי אין הקדוש ברוך הוא עושה נסים לחינם. כי הנס, הוא כבריאת עולם חדש. כי טבע העולם הוטבע בו מעת בריאתו, ולשנות את הטבע, יש צורך לחדש מהלכים כמו בריאת העולם. ולכן אמרו רבותינו (במסכת שבת לב.), אל יבקש אדם שיעשו לו נס מן השמים, כי מנכים לו מזכויותיו. שהרי עשיית הנס היא כאילו בורא הקדוש ברוך הוא עולם חדש עבור אדם פרטי.

ובכל זאת בימי קדם היה צורך גדול שיעשה השם יתברך נסים גדולים ומפורסמים, משום שעם ישראל מעצם טבעם והחינוך הטבעי שהיה חדור בתוכם, לא היו בנויים היטב ומוכנים לאמונת ה' יתברך. כי היו חיים מאות בשנים בארץ מצרים, ששם היו כולם עובדי כוכבים ומזלות. וכן כל שאר האומות בימי קדם היו מאמינים בכוכבים ובמזלות, והיו סבורים שהכוכבים הם המורידים להם את השפע, ולכן פנו לעבוד את הכוכבים. ועם ישראל נדבקו מן הטעות של כל אומות העולם.

ולכן עם ישראל טעו שוב ושוב לחטוא לה'. עשו להם עגל זהב במדבר, ואחר כך עבדו לפסל מיכה, וכן בארץ ישראל כמה וכמה פעמים חטאו בעניני עבודה זרה, ואפילו לאחר שגלו מן הארץ, אמרו הנשים לירמיה הנביא (ירמיהו פרק מד פסוק יח): "וּמִן אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם, וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים, חָסַרְנוּ כֹל וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב תָּמְנוּ". כי היו בטוחות שרק על ידי עבודת כוכבי השמים יגיע אליהם השפע. (כשם שבזמנינו, ההולכים אצל העוסקים במיסטיקה וקבלה מעשית, מכורים לעבודתם, ולא יבינו כי אספו רוח בחפניהם).

לפיכך, כדי לבטל דעה משובשת זו, ועל מנת לתקוע את אמונת ה' בלב ישראל, עשה להם ה' יתברך נסים גלויים, להראותם כי ה' הוא האלקים, והוא המשדד מערכות שמים, שאין ישראל כפופים להם כלל. ולכן עשה ה' נסים המנוגדים לדרך הטבע, כדי שיכירו וידעו כולם, ששקר נחלו. ולכן משה רבינו הזהיר את ישראל כמה פעמים על הנסים שראו עיניהם, שילמדו מהם כי ה' הוא האלקים. וכן שמואל הרמתי, עשה להם לישראל נסים היפך גדר הטבע. וכן אליהו הנביא שהוריד אש וגשמים מן השמים, ובאמת, לאחר שראו ישראל את הנס הזה, נהפך לבבם והכירו וידעו כי לה' הארץ. ואם כן, כל הנסים היו כדי לקבוע בלב האומה את האמונה בה'. ובכל זאת מפעם לפעם שכחו ישראל את שראו בעיניהם, וחזרו למעשיהם הרעים.

וכל זה היה קודם זמן אסתר המלכה, אבל מזמן אסתר, קיימו וקבלו היהודים עליהם את תורת ה' בכל לבב. כי ראו כי לה' הארץ ולו נתכנו עלילות. כי המן חשב על פי חשבונות שעשה, כי מזלם של ישראל בחודש אדר ירד מטה מטה. שכן באמת על פי המזלות, היה הזמן ההוא ראוי לנפילת ישראל חס ושלום. וכן לפי דעתם של חכמי המזלות, היה אז מזלם של ישראל סוף מזל דלי, שהוא רע ומר לישראל, ולעומת זאת, מזלו של עמלק, היה אז טוב מאד, כי מזלו של עמלק הוא אריה, ואז מזל אריה היה במערכה טובה, כי השמש היתה לפניו, וכוכב צדק האיר למולו. וכל מהלכי הלבנה והכוכבים היו נגד ישראל ולטובת עמלק.

וה' הפיר עצתו של עמלק, ושידד כוכבי שמים, ונהפוך הוא, שישראל עלו, ועמלק ירדו, ומזה הכירו כח מעשי ה', ופחיתות ענין המזלות והכוכבים, ולכן מאז נס אסתר, לא נמצא בישראל שיחזרו עוד לחטאים אלה, של אמונה בכוכבים ומזלות.

ומטעם זה מאז והלאה, פסקו הנסים המפורסמים והגלויים מישראל, שהרי אין בהם צורך עוד לשלימות אמונתינו. ולכן פסקו נסים מימות אסתר ואילך. לא מפני שאין אנו ראויים עוד לנסים, אלא להיפך, מפני שאנו שלמים באמונתינו מימות אסתר, אין לנו צורך בנסים. עד שנזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו, ואז יחדש ה' יתברך ימינו, ויראנו נפלאות. (יערות דבש, דרוש ג'). 

שאלות ותשובות על ההלכה

וראוי להזכיר כאן דברי היעב"ץ בהקדמה לסידורו, שיש נס שמתרחש כל יום יום והוא נס גדול יותר מכל הנסים שהיו לשיראל, שהוא עצם הקיום של עם ישראל נגד כל הסיכויים ובפרט קיומם של בני התורה, שהוא בבחינת "ארון אינו מן המדה" כ' אדר תשע"ז / 18 במרץ 2017

תודה על ההארה

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה