הלכה ליום חמישי י"ג שבט תשע"ז 9 בפברואר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אברהם ברטי בן גרסיה

הוקדש על ידי

אייסק חנונו

ליל ט"ו בשבט שחל בשבת

בשנה זו (התשע"ז), יחול ליל ט"ו בשבט בליל שבת. ונחלקו רבותינו הפוסקים, בשנה שחל ליל ט"ו בשבט בשבת, שנוהגים לאכול בלילה הזה מיני פירות כפי שכתבתנו, האם יש לאכול את מיני הפירות בין הקידוש לברכת המוציא לחם מן הארץ. או שיש לאכול את הפירות לאחר ברכת המוציא לחם מן הארץ, או שאולי עדיף לאכול את הפירות לאחר ברכת המזון.

ונבאר בקצרה את שיטות הפוסקים בענין מי שאוכל פירות לפני ברכת המוציא, לאחר הקידוש (והפוסקים דנו בזה לגבי מי ששתה כוס יין בליל פסח, לאחר הקידוש, לפני נטילת ידיים):

דעת הרז"ה
כתב רבינו זרחיה הלוי, "בעל המאור", לגבי ליל פסח, ששותים את כוסות היין הראשונים לפני ברכת "המוציא". שאין לברך "ברכה אחרונה" אחרי שתיית היין, משום שברכת המזון שיברכו לאחר הסעודה, פוטרת מברכה אחרונה על היין. וכן דעת רבינו הרא"ש. ולפיכך למדנו, שמי שיאכל את הפירות של ט"ו בשבט לאחר הקידוש, לפני ברכת המוציא לחם מן הארץ, הרי שלדעת הרז"ה, אותו אדם לא יכול לברך ברכה אחרונה על הפירות שיאכל, מפני שברכת המזון שתבוא לאחר הסעודה, תפטור גם את הפירות הללו מברכה אחרונה.

דעת הרי"ף
ולעומתם, דעת הרי"ף והרמב"ן ועוד, שיש לברך ברכה אחרונה לאחר שתיית היין, קודם ברכת המוציא. משום שיין ששתו ממנו לפני ברכת המוציא, אינו נפטר מברכה אחרונה בברכת המזון שתבא אחר כך. נמצא אם כן לדעת הרי"ף, שמי שיאכל את פירות ט"ו בשבט לאחר הקידוש, לפני ברכת המוציא, עליו לברך ברכה אחרונה לאחר מכן. ואינו יוצא ידי חובת הברכה ב"ברכת המזון".

פסק מרן זצ"ל
לפיכך, מאחר והדבר שנוי במחלוקת הפוסקים, פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאין להכנס לכתחילה לספק זה. ויש לאכול את הפירות רק לאחר ברכת המוציא לחם מן הארץ, ולא קודם לכן. (שו"ת יחוה דעת ח"א סימן פב, ובספר חזון עובדיה ימים נוראים עמוד צז, ובספר חזון עובדיה על הלכות ברכות, עמוד ד). ואז לכל הדעות, ברכת המזון תפטור את הפירות מברכה אחרונה.

להגיש את הפירות לאחר ברכת המזון
עוד כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (בספרו על הלכות ברכות עמוד ח), שהדרך המובחרת ביותר, היא להניח את הפירות המובאים על השלחן בליל ט"ו בשבט, ולאכול מהם רק לאחר ברכת המזון. שעל ידי כן, יוכלו לברך על הפירות והירקות ברכה ראשונה, וגם ברכה אחרונה, (ברכת מעין שלוש וברכת נפשות), וכך יוכלו להרבות בברכות ביום שבת, ולהשלים מנין מאה ברכות ביום זה.

ולסיכום: טוב שלא להביא את הפירות בליל ט"ו בשבט, אלא לאחר ברכת המזון. ואין לאכול את הפירות בין הקידוש לברכת המוציא.

שאלות ותשובות על ההלכה

ירק שלא אכלתי שנה שלמה, האם לברך עליו ברכת שהחיינו? כ"ט שבט תשע"ז / 25 בפברואר 2017

אם הוא ירק שמתחדש משנה לשנה, וניכר עליו שהוא חדש, כמו למשל כרובית, אפשר לברך שהחיינו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה