הלכה ליום שלישי כ"ו תמוז תשפ"ה 22 ביולי 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אברהם חיים בן מרים הי"ו

הוקדש על ידי

משפחתו

כלי נשק לנשים

שאלה: האם מותר לנשים לשאת על עצמן כלי נשק לצורך חיוני?

תשובה: נאמר בתורה (ויקרא יט) "לא יהיה כלי גבר על אשה, ולא ילבש גבר שמלת אשה". ומכאן אנו למדים שאסור לאיש ללבוש בגד של אשה, וכמו כן אסור לאשה ללבוש בגד של איש.

ובמסכת נזיר (נט.) שנינו, רבי אליעזר בן יעקב אומר, מנין שלא תצא אשה בכלי זיין (נשק) למלחמה? תלמוד לומר: "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה".

וזו לשון הרמב"ם (בפרק יב מהלכות עבודה זרה הלכה י): לא תעדה אשה עדי (תכשיט) האיש, כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע, או שתלבש שריון וכיוצא בו. ולא יעדה איש עדי אשה, כגון שילבש בגדי צבעונים וחלי זהב במקום שאין עושים כן אלא הנשים, הכל כמנהג המדינה. ואיש שעדה עדי אשה, ואשה שעדתה עדי איש, חייבים מלקות. ע"כ. וכתב מרן הכסף משנה, שהרמב"ם פסק הלכה כדעת רבי אליעזר בן יעקב, משום שאמרו בגמרא (גיטין סז ע"א) "משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי". וכן פסקו עוד מרבותינו הראשונים. וכן פסקו להלכה הטור והשלחן ערוך יורה דעה (סימן קפב סעיף ה) כלשון הרמב"ם שציטטנו.

אולם מבואר בלשון הרמב"ם ובדברי הפוסקים, שכל דבר שנהגו גם הנשים ללובשו, אף על פי שהוא לבוש של אנשים, אין איסור לנשים ללובשו. וכן להיפך, דבר שנהגו הנשים לעשותו, ולאחר מכן נהגו גם האנשים לעשותו, אין בו איסור כלל.

ודוגמא לדבר, הוא דין הסתכלות במראה. שבדברי רבותינו מבואר, שאסור לאיש להסתכל במראה כדי להתייפות. ובזמנינו גם אנשים נוהגים להסתכל במראה, ולפיכך להלכה אין איסור בזה בזמנינו, כיון שנשתנתה המציאות, ואין זה מנהג של נשים בלבד.

ומעתה בנדון כלי נשק, אף על פי שבדרך כלל כלי נשק עשויים עבור אנשים יותר מעבור נשים, מכל מקום, במקום שיש צורך חיוני בדבר, כגון ביישובי הספר וכדומה, שיש חשש של סכנת נפשות מפחד המרצחים המחבלים ששמו להם למטרה להרוג נפשות ולזרוע הרס וחורבן במדינת ישראל, מותר גם לנשים להתאמן ולישא נשק להגן על עצמן ועל תלמידי בתי הספר שבהשגחתן, מחשש פעולה זדונית של המחבלים, אשר לא ישאו פנים לזקן ונער לא יחונו. שאין לך דבר העומד בפני פקוח נפש.

וכבר כתב רבינו יהודה החסיד בספר חסידים (סימן ר) וזו לשונו: עת לעשות לה' הפרו תורתך, לפיכך אם צרו עכו"ם (גויים) על עיר מישראל, וכן נשים שהולכות בדרך, ויראות פן יפגעו בהן עכו"ם ויאנסו אותן, מותר להן ללכת בבגדי גברים ולחגור עצמן בחרב, כדי שיהיו סבורים העכו"ם שהם גברים. וכן הדין לבחורים שאין להם זקן, שיכולים ללבוש בגדי נשים כדי להנצל מאויבים. וכן פסק בשו"ת תרומת הדשן (סימן קצו).

וכן פסקו להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בשו"ת יחוה דעת חלק חמישי סימן נה), והגאון רבי משה פינשטיין ז"ל בשו"ת אגרות משה (ח"ו יו"ד סימן לה). ועוד מגדולי הפוסקים. והביאו סברות נוספות להקל בזה.

ולסיכום: מותר למורות ולגננות שביישובי הספר להתאמן ולאחוז בנשק בעת שמירתן על בתי הספר, ובלבד שיקפידו מאוד על כל כללי הצניעות בעת אימונן, כראוי לבנות ישראל הכשרות, ולא יתייחדו עם גבר זר בשעת האימונים בנשק, על פי מה שמבואר בדברי רבותינו הטור והשלחן ערוך אבן העזר (סימן כב). ותהיה יראת ה' על פניהן. והשם יתברך ישמור צאתן ובואן לעד לעולם.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכאורה, לפי מה שכתבתם, יהיה מותר לאיש לצבוע את שערו, אם הוא מתחיל להלבין, כיוון שהרבה נוהגים כן כיום, האם כך הדין? כ"ה טבת תשע"ג / 7 בינואר 2013

מאחר ויש בדבר נגיעה באיסור תורה, האריך בזה מרן שליט"א, והעלה שרק במקום צורך, כגון בחור רווק, יש להקל לצבוע שערו. ואנו כתבנו את הדברים בקיצור נמרץ, אך אין להקיש לבד לכל דבר וענין, כי הדברים מורכבים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה