הלכה ליום רביעי י"ט אייר תשפ"ג 10 במאי 2023

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שמעון ישראל בן רחל

רפואה שלימה וחזרה לאיתנו הראשון בקרוב ממש בעזרת ה׳

הוקדש על ידי

אנונימי

השחלת שרוכים בנעל בשבת

שאלה: שרוך שנשמט מהנעל בשבת, האם מותר לחזור ולהשחיל אותו בנעל, או שיש בדבר איסור?

תשובה: מרן בשלחן ערוך (סימן שיז סעיף ב) כתב בזו הלשון: נשמטו לו רצועות מנעל וסנדל, מותר להחזיר הרצועות למקומן. עד כאן.

כלומר, אם הרצועות היו מושחלות כבר בנעליים, ואחר כך נשמטו, מותר לחזור ולהשחילן בשבת, ואין בזה איסור כלל, לא מצד קושר, ולא מצד תופר, ולא מצד "מתקן מנא", כלומר "מתקן כלי".

ואמנם, כתב המשנה ברורה, שאם מדובר בנעליים חדשות, אסור להשחיל בתוכן את השרוכים בשבת, משום שיש בדבר איסור מצד "מתקן מנא", כלומר, תיקון וגמר מלאכת הנעליים, שעל ידי השחלת השרוכין, הן נעשות ראויות לשימוש.

אולם יש מפוסקי זמנינו שכתבו להקל בדבר בנעליים המצויות כיום. משום שבנעליים שלנו, רגילות היא שיש מן טבעת ברזל סביב הנקבים שבתוכם משחילים את השרוכים, ובקלות ניתן להשחיל את השרוך, בלי שום טורח, ולכן לא שייך לאסור בזה משום צד. והאריך בזה הגאון בעל ספר בצל החכמה, ואחיו בעל ספר באר משה, והביאו שכך הורה אביהם הגאון ז"ל להקל בזה.

עוד הביאו להקל בדבר מטעם אחר, מאחר והנעליים שבזמנינו, יש אפשרות לנעול אותן אף בלי שרוכים, שרק בזמן חז"ל והפוסקים הקדמונים, היו השרוכים בנויים בצורה כזו שבלעדיהם הנעל מיד תיפול מן הרגל, (כמין סנדל), אבל הנעליים שלנו שהם סגורות מכל צדיהן, והשרוכים רק מהדקים את הנעל לרגל, אין השחלת השרוכים נחשבת לתיקון הנעל ולגמר מלאכתה כלל.

ולהלכה כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, שיש להקל בדבר בפשיטות בנעליים ישנות דוקא, אבל בנעליים חדשות, אין להשחיל את השרוך בנקבים, משום שהדבר דומה לתיקון כלי. ומכל מקום מאחר ורבים מיקלים בזה, סיים שהמיקל כדבריהם, יש לו על מה שיסמוך.

ולסיכום: שרוך שנשמט מהנעל בשבת, מותר לחזור ולהשחילו בנעל. ואפילו אם השרוך חדש, יש להקל בזה. אבל אם הנעליים חדשות, ולא הושחל בהן השרוך מעולם, יש מחמירים שלא להשחיל את השרוך בשבת. ויש להזהר להשחיל את השרוכים לפני שבת. והמיקלים בזה, להשחיל אף בשבת במקום צורך, יש להם על מה שיסמכו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מדובר בשימוש בנעל לשבת? או בכלל? כ' אייר תשפ"ג / 11 במאי 2023

מדובר אפילו כאשר צריך את הנעליים לשבת. וכל שכן כשמדובר בנעליים ליום חול.

האם מותר להשחיל חגורה במכנסיים בשבת? כ"ט תשרי תשע"ג / 15 באוקטובר 2012

מותר להשחיל חגורה במכנסיים בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה