הלכה ליום ראשון ז' שבט תש"פ 2 בפברואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אידה דורי בת חנינה ז"ל

שהיום יום השנה השמינית לפטירתה
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנה

איפור וסירוק בשבת

צביעת הפנים בשבת
בדברינו בשבוע שעבר, הזכרנו שאסור לצבוע את הפנים בשבת. וביארנו שלדעת הרמב"ם אין בדבר איסור מן התורה, אלא מדרבנן בלבד. וכן אנו תופסים להלכה, כדברי הרמב"ם, שאשה הצובעת את פניה או את שפתיה בצבע בשבת, (כמו שנאמר בשיר השירים "כחוט השני שפתותיך"), עוברת על איסור צביעה מדרבנן. ואם היא משתמשת במשחה, יש אופנים שהיא עלולה להכשל גם במלאכת "ממרח". ולכן יש להזהר בדבר, שלא תתאפר אשה בשבת אלא באופן המותר כמו שנבאר.

וכן במסכת שבת (דף צה.) שנינו בברייתא, רבי שמעון בן אלעזר אומר משום (בשם) רבי אליעזר, אשה לא תעביר סרק על פניה בשבת מפני שצובעת. ופירש רש"י, סרק הוא צבע אדום שעשוי להאדים הפנים. ומבואר שמכיון שיש איסור לצבוע בשבת, הוא הדין שאסור לאשה לצבוע פניה בשבת. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סי' שג סעיף כה): "אסור לאשה שתעביר בשבת סרק על פניה משום איסור צובע, ומטעם זה אסורה לכחול עיניה בשבת". ועל פי פסק מרן השלחן ערוך, ברור הדבר שאסור גם כן להשתמש בשבת בשפתון (ליפסטיק) המיועד לאודם השפתיים, משום איסור צובע. ולכאורה הוא הדין גם כן שיש לאסור נתינת אבקת פודרא על הפנים בשבת, שהרי זה דומה לאיסור העברת סרק על הפנים.

פיזור אבקה יבשה על הפנים
ורבותינו האחרונים האריכו בנדונינו, זה אומר בכה וזה אומר בכה. ומרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב (בשו"ת יביע אומר ח"ו סי' לז), שלענין אבקת "פודרא" יש מקום להקל, משום שנתינת הסרק שאמרו בגמרא שהיא אסורה בשבת, היא צביעה ממש על הפנים, אבל אבקת פודרא שאינה נדבקת ממש על גבי העור, ואחרי זמן מה היא מתנדפת, כעין אבקת "טאלק", אינה נחשבת צביעה כלל, ויש להקל להשתמש בה בשבת. וכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל.

אבקה המעורבת עם משחה
אולם ברור שכל זה נכון דוקא לגבי אבקת פודרא שאינה אלא אבקה יבשה בלבד, אבל אם מעורב בה משחה או קרם, אסור להשתמש בה בשבת שהרי זה כצובע. וכן פסק גם הגאון רבי אברהם חיים נאה ז"ל בספרו קצות השולחן. וכן הדין לגבי שאר עניני איפור, שאם אינם אלא אבקה יבשה בלבד מותר להשתמש בהם בשבת.

ומזמן כאשר דיברנו בענין איפור בשבת, העירו לנו בצדק, שבדרך כלל רוב סוגי האבקות לאיפור הנשים, מעורבות עם חומרים משחתיים שמדביקים את האבקה, ובחומרים כאלה בודאי שאין להשתמש בשבת.

פיזור פודרה על גבי ה"מייק אפ"
והנה מבואר גם כן שיש איסור למרוח בשבת "מייק אפ" על הפנים, שהרי זה ממש כדין נתינת סרק על הפנים בשבת. ולכן גם אסור לפזר אבקת פודרא על גבי ה"מייק אפ" אף על פי שהמייק אפ נמרח על הפנים מערב שבת, משום שבעזרת המייק אפ נדבקת אבקת הפודרא לפנים, והרי זה דומה ממש למי שמשתמשת באבקת פודרא שמעורבת בה משחה, שהשימוש בה אסור בשבת.

וכאן המקום להזכיר, שאסור מן הדין לאשה למרוח "לאקה" על צפורניה בשבת. וכמו כן אסור להוריד את הלאק בשבת.

מה לעשות?
כל אשה שיש יראת שמים בלבה, תזהר שלא להתאפר בשבת. ואפילו אם יש עליה לחץ גדול לעשות כן, תזהר שלא להכשל חס ושלום בחילול שבת. ואם יש צורך בדבר, הרי תוכל בזמנינו להשתמש באיפור "עמיד" שמחזיק מעמד מערב שבת (לפני כניסת השבת) לכל השבת. וכן הדין לגבי סירוק השיער בשבת. שהדבר ברור שעל פי ההלכה אסור לאשה להסתרק במברשת או מסרק בשבת, שדבר זה גורם לתלישת שיער. וכאשר היה מרן זצ"ל מדריך תלמידים צעירים לחזקם בתורה ויראה לפני כשבעים שנה, היה מדריך אותם לפני נשואיהם, שילמדו את הכלה שלהם את האיסור להסתרק בשבת. ומאותם נשים צדקניות יצאו תלמידי חכמים הגונים ויקרים, שמאירים היום את שמי העולם בתורתם ובמעשיהם.

שאלות ותשובות על ההלכה

כבוד הרב שלום רב,
רציתי לדעת לעניין איפור בשבת. אם התאפרתי לפני כניסת השבת ובשישי בערב אני רוצה להורידו על ידי מים וסבון בלבד ללא שימוש במגבונים.
האם מותר להסירו?
תודה רבה. ז' סיון תשפ"ב / 6 ביוני 2022

להסיר איפור, מותר. תבורכו,

האם מותר לסיים עיפרון בעיניים? זה יורד לי כל שלוש שעות מהעיניים ט' שבט תשפ"א / 22 בינואר 2021

אף על פי שהוא דבר שאינו מתקיים לזמן ממושך, אסור להשתמש בו בשבת. שסוף סוף יש כאן צביעה ממש. ויש להשתמש בעיפרון עמיד לפני כניסת השבת. 

היסתרקות בשבת:
שלום רב, רציתי לשאול לגבי סירוק השיער בשבת במברשת רכה (שאינו פ"ר שיסיר שיער),
שהמשנ"ב כ' לאסור משום עובדין דחול, וכתב שצריך לייחד אחת לשבת.
האם הייחוד הזה מספיק במברשת בצבע שונה מהמסרק של יום חול, או שצריך גם שינוי בחפץ עצמו(כך שמעתי מהר' גלבר - מחבר אורחות שבת).
רציתי לדעת מה דעת מרן בזה?
בתודה מראש י"ט טבת תשפ"א / 3 בינואר 2021

מנהג הספרדים שאין צריך ליחד מברשת. רק האשכנזים נוהגים חומרא בזה. (אור ציון פמ"ג ס"ג).

האם מותר בשבת להשתמש בפודרה אבקתית טבעית עם גוון שונה מהעור או בגוון עור כהה ממני? י"ג סיון תש"פ / 5 ביוני 2020

אם היא אינה מרוחה במשחה שמדביקה אותה, אלא היא יבשה לגמרי (כמו טאלק), מותר. אבל אם יש בה חומר משחתי שגורם לה להדבק, אסור.

האם הרב עובדיה התיר לשים איפור בצורה מדוייקת בשבת (כמובן אבקתי עם הכשר), הכוונה לדברים ש״מציירים״ איתם על הפנים כמו אייליינר ואודם אבקתיים? כ"ח שבט תשע"ט / 3 בפברואר 2019

אין שום היתר להתאפר בשבת, אלא עם אבקה ממש, כמו אבקת פודרה שאין בה בכלל קרם, שהיא מתנדפת אחרי זמן מה, כמין "טאלק". אבל דברים שנשארים על הפנים שיש בהם חומרים המדביקים אותם, אסור להשתמש בהם בשבת.

שמעתי שיש כזה דבר איפור שמותר בשבת, והשאלה האם זה נכון וכן אם מה שמותר זה בדיעבד? ג' תשרי תשע"ט / 12 בספטמבר 2018

איפור שמותר בשבת, הוא איפור אבקתי, שאין בו משחה או דבק, אלא אבקה בלבד. ואפשר להשתמש בו בשבת. או להשתמש באיפור עמיד מערב שבת.

מאיזה טעם יהיה אסור להוריד את הלאקה מהצפורניים? למה שזה לא יחשב כמסלק ליכלוך מהידים שמותר?
ואם נאמר שהאיסור מטעם מוחק, אז בכל פעם שמנקים את הידיים מליכלוך הדבוק בהם, נאסור מדין מוחק?
ומה גם שאין כאן צורת אותיות וכדומה שנחשיב נקיון זה כמוחק? ט"ו אייר תשע"ב / 7 במאי 2012

הטעם שאין להסיר לאקה מהצפרניים, משום שהלאקה היא צביעה מכוונת, בצורה אומנותית, כמו ציור, ולכן בעשייתה יש איסור, ובמחיקתה יש איסור, משום שזה נחשב למחיקה על מנת לכתוב. שהדבר אסור בהחלט. ואין זה דומה ללכלוך, שמותר להסירו, שאינו מתכוין לנקות את ידיו כדי ללכלכן שוב.
ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה