הלכה ליום חמישי ט"ו חשון תשפ"ו 6 בנובמבר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שולמית בת סימי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בניה ובנותיה שיחיו

הדחת כלים שאולי יהיה בהם צורך

שאלה: כלים שאין בהם צורך בשבת. אולם יתכן ויהיה בהם צורך, האם מותר לשוטפם בשבת?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין, שאין להדיח (לשטוף) כלים בשבת, כאשר אין בהם צורך ליום השבת עצמו. ושורש האיסור בזה, משום שאין להכין משבת ליום חול. וטעם האיסור, משום שאסור שיטרח אדם בשבת, עבור דבר שאינו לצורך השבת עצמה. ועתה לנדון השאלה:

כבר כתבנו, שמבואר במסכת שבת, שמותר לשטוף אפילו בשבת בצהריים, כלים המיועדים לשתיה. משום שאין לשתיה זמן קבוע (להבדיל מסעודה, שבדרך כלל אחר סעודה שלישית, שוב לא אוכלים).

ומשמעות הדברים, שאף על פי שאין הדבר ברור שיהיה צורך בכלי השתיה, מכל מקום, הואיל ויתכן שיהיה בהם שימוש, מותר לשטוף אותם בשבת.

ומעתה כלים שהתלכלכו בשבת, ויש סבירות שיהיה בהם צורך לשבת, מותר לשוטפם, אף על פי שהדבר לא ברור שאמנם יהיה בהם צורך.

והגאון המשנה ברורה כתב, שכל שידוע שלא יהיה צורך בכלים, אפילו הם מיועדים לשתיה, אסור לשטוף אותם. ואמנם כן הדבר, שאם ידוע בבירור שלא יהיה צורך בכלים, כגון לאחר שקיעת החמה, שאז כבר אסור לשתות עד ההבדלה, אז בודאי אסור לשוטפם, אפילו אם הם מיועדים לשתיה.

אבל אם אין הדבר ברור לגמרי, כתב הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל, בספרו אבן ישראל (ח"ח סימן לב), שכל שיש אפשרות שיהיה צורך בכלים, כגון לצורך אורחים שיקלעו לביתו וכדומה, מותר לשוטפם בשבת. והביא דבריו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

ולכן לסיכום: המיקלים לשטוף כלים בשבת, אף על פי שאין הדבר ברור שיהיה בהם צורך, יש להם על מה שיסמוכו. אבל שטיפת קערות וסירים שבודאי לא יהיה בהם צורך בשבת, וכן שטיפת כלים סמוך לשקיעת החמה במוצאי שבת, בודאי היא אסורה מן הדין.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר בשבת, להכניס צלחות אחרי אכילה, למדיח כלים, שיופעל במוצאי שבת או יום ראשון? כ"ה אייר תשע"ו / 2 ביוני 2016

אם לא נעשית שום פעולה חשמלית, מותר.

אמנם לא הבנתי הרי גם לאחר השקיעה מותר לשתות מים לפני הבדלה, ואם כן שמא יהיה מותר תמיד לשטוף את הכוסות אפי׳ לאחר השקיעה ולאחר סעודה שלישית? י"ז סיון תשע"ב / 7 ביוני 2012

אמנם, אותם הנוהגים להקל בדבר ולשתות מים קודם ההבדלה, כדעת מרן השלחן ערוך, בודאי שרשאים הם לשטוף את הכוסות וכדומה. אך רוב העולם נוהגים להחמיר בדבר, משום שחוששים בזה לדעת הגאונים והמקובלים המחמירים בדבר, ולאותם המחמירים, אסור לשטוף כוסות, הואיל ובודאי לא ישתמשו בהם.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה