הלכה ליום חמישי כ"ה אייר תשפ"ב 26 במאי 2022

דין מחיאת כף ונקישה על גבי שלחן בשבת וביום טוב

בגמרא במסכת ביצה (דף ל.) אמרו, אין מטפחין ואין מספקין ואין מרקדין בשבת, גזירה שמא יתקן כלי שיר (דף לו:).

וביאור הדברים, כמו שלמדנו בהלכות הקודמות, שגזרו חכמים שלא נגן בכלי שיר בשבת, שמא יבאו לתקן אותם בשבת, על ידי כיוון נכון של המיתרים וכדומה, ולפיכך גזרו על כל השמעת קול בשבת, באופן הדומה לכלי שיר, שאסור לעשות כן בשבת.

ולכן גזרו רבותינו, שלא למחוא כפיים בשבת, וכן שלא לרקוד בשבת (כפי שנבאר), וכמו כן אסור להכות בשבת על גבי השלחן לפי קצב הנגינה. שכל זה בכלל הגזירה שלא להשמיע קול בשבת וביום טוב.

וכבר כתבנו שעיקר החשש של רבותינו, שמא יבאו לתקן כלי שיר, נראה שהוא שייך גם בזמן הזה. שרגילים המנגנים לתקן את כלי השיר תוך כדי נגינתם, בכיוון כלי הנגינה וכדומה.

ואמנם התוספות כתבו, שבזמנינו לא שייך כל כך טעם הגזירה, ולפיכך, בזמנינו נוהגים להקל בדבר. והאריכו הפוסקים בענין זה, האם נאמר שהואיל ובטל טעם הגזירה, שוב אין לנו לחוש לגזירה זו או לא. (ויש שכתבו, שאף שבזמנינו נוהגים לכוין את כלי הנגינה, מכל מקום הגזירה היתה שמא יבא לייצר מחדש כלי שיר, וזה אינו שייך כל כך בזמנינו).

ולהלכה, הרמב"ם (פכ"ג משבת) ומרן השלחן ערוך (סימן שלט) פסקו, שאסור להכות כף אל כף בשבת. גזירה שמא יתקן כלי שיר. והרמ"א בהגהתו כתב על זה, שבזמנינו יש מיקלים בדבר, והטעם שאין אנו מוחים על כך, משום שמוטב להניחם שוגגים משיהיו מזידים. כלומר, הואיל ובלאו הכי נראה שאותם הנוהגים להקל בזה אינם שומעים לנו לאסור את הדבר, מוטב להחריש, ולא למחות על כך. והוסיף עוד טעם להקל בזה, על פי דברי התוספות, שבזמנינו לא שייך טעם הגזירה, ולכן יש להקל בדבר. (ולכן יש מהאשכנזים, וכן שליחי ציבור מעולי מרוקו, שנהגו להקל בדבר, בהסתמכם על דברי התוספות).

ואף אותם שנהגו להקל בדבר, ושכתב הרמ"א שלא למחות בידם, היינו דוקא בהכאת כף אל כף, אבל בניגון בכלי שיר ממש, כתבו הפוסקים (שער אפרים סימן לו, ומרן זצ"ל האריך בזה בספרו חזון עובדיה), שאין להקל בזה אלא במחיאת כפיים, אבל ניגון בכלי שיר ממש, כגון משרוקית ופעמון ותוף, אף לדברי התוספות אסור גם בזמן הזה.

ולכן להלכה, יש להחמיר, שלא להכות כף אל כף בשבת. בפרט בארץ ישראל, שכולנו קבלנו עלינו הוראות מרן השלחן ערוך, שהוא רבם של בני ארץ ישראל. ובפרט שכן דעת הרמב"ם, שהוא מרא דאתרא בכל גלילותינו.

ולסיכום: אין להכות כף אל כף בשבת. וכן אין להכות על פי קצב השירה על גבי השלחן בשבת. אבל לעשות כן בשינוי, להכות כף אל כף, באופן שעושה שמכה בכף ידו האחת, על גב ידו השנייה, או מכה על השלחן בגב ידו, שאין דרך לעשות כן ביום חול, מותר.

שאלות ותשובות על ההלכה

כבוד הרב,
ומה לגבי לעשות קצב עם הרגל בזמן שהוא מפייט? זה מותר? כ"ז אדר תשפ"ב / 28 בפברואר 2022

אם הוא משמיע על ידי כן קול, אסור, אם לא, מותר. 

שלום וברכה
לגבי ניגון בשבת
האם מותר לתופף לפי הקצב אבל רק ביד אחת לא עם שתיהם במקביל? כ"ט שבט תשפ"ב / 31 בינואר 2022

אסור להכות אפילו ביד אחת בשבת על גבי השלחן וכדומה. רק בשינוי, לדוגמא, בגב היד, מותר.

לגבי ניגון בשבת, האם מותר לעשות ביטבוקס? (זה חיקוי רק על ידי הפה של תופים וכו' , ועושים את זה כדי לתת קצב) ט"ו שבט תשע"ח / 31 בינואר 2018

מותר

איזה כלי הוא יתקן בשבת, אם רק מוחא כף אל כף? י"ב סיון תשע"ב / 2 ביוני 2012

הכוונה היא, שגזרו על השמעת קול באופן כללי, כל קול שאינו מן הפה. ובכלל זה מחיאת כפיים. וטעם הגזירה, שמתוך כך שישמיעו קול זמרה, יבאו לנגן בכלי נגינה ולתקנם. כפי שכתבנו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה