הלכה ליום חמישי ד' אדר ב תשפ"ד 14 במרץ 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרגלית בת זרירה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

משלוח מנות – סוכרת – גלוטן

שאלה: השולח לחבירו מיני מתיקה כמשלוח מנות, וחבירו אינו אוכל מהם מכיון שהוא חולה סוכרת והוא מנוע מאכילת מאכלים שיש בהם סוכר, האם יוצא השולח ידי חובת משלוח מנות?

תשובה: ראשית עלינו לבאר, שישנו נידון בין הפוסקים, אם מותר לאדם לתת משלוח מנות, מדבר שאינו מבושל, כגון בשר וכדומה. שלהלכה פסק בזה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל להקל, כיון שסוף סוף יכול המקבל לבשל את הבשר, ואז הוא יהיה ראוי למאכל. שאין חובה לתת משלוח מנות דוקא מדבר שמייד ניתן לאכלו.

ובנדון השאלה שלפנינו, כתב הגאון רבי יוסף כהן זצ"ל (שהיה חבר בית הדין יחד עם מרן רבינו הקדוש זצ"ל), שאפילו אם נאמר שאדם יוצא ידי חובת משלוח מנות בבשר לא מבושל וכדומה, מכל מקום, מאכלים שיש בהם סוכר, וידוע שזה שנשלחו אליו מנות אלו לא יוכל לאכלם, אף שהן מנות ראויות למשלוח מנות מצד עצמן, יש לומר שלא יוצאים בזה ידי חובת משלוח מנות.

וכן דעת הרה"ג רבי יהושע נויבירט זצ"ל (מחבר ספר שמירת שבת כהלכתה), שלא יוצאים ידי חובת משלוח מנות במנות כאלו שאין המקבל יוכל לאכול מהן. שהרי עיקר הטעם של מצות משלוח מנות היא לשמחת מריעים, שיוכלו לשמוח במנות בסעודת פורים, וכאן, אין המקבל יכול לאכול מהן כלום.

אולם מובא בשם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שאמר שיוצאים ידי חובה במשלוח מנות אלו, וראיה לדבר, שהרי אין ספק שיוצאים ידי חובת משלוח מנות במאכלי חלב, גם כאשר ידוע שהמקבל אכל בשר בסעודת פורים ואם כן לא יוכל לאכול עוד ממאכלי החלב עד הלילה, ומכל מקום אין ספק שיוצאים בזה ידי חובה. ואם כן נלמד מזה שכל ששלח מנות ראויות לאכילה, לא איכפת לנו אם אותו אדם יוכל לאכול מהן אם לאו, שכל שהן נקראות מנות וראויות לאכילה לרוב בני אדם, יוצאים בנתינתן ידי חובה.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שאף שיש לחלק בין הנושאים, שהרי לענין מאכלי חלב, סוף כל סוף לאחר זמן יוכל המקבל לטעום מהן, ואם כן יש לו שמחה בלבו בקבלת המנות, ומרבים בזה אהבה ביניהם, מה שאין כן במשלוח מנות של דבר שלא יוכל לאכלו לעולם, אין בזה שמחה כל כך.

ומכל מקום הסיק מרן הרב זצ"ל, שמכיון שבמשלוח מנות אלו יש כאן מחווה של אהבה וחיבה, וגם שאר בני ביתו של המקבל יוכלו לאכול מהן, ומאחר שפשט המנהג לשלוח מיני מתיקה בתורת משלוח מנות להראות חיבה ואהבה, לכן גם בנדון דידן יש לומר שיוצאים בזה ידי חובה אף שהמקבל עצמו לא יוכל לטעום מהן.

וכן הדין לגבי אדם שיש לו רגישות לגלוטן, ושולחים אליו משלוח מנות עם מאכלים המכילים גלוטן, שהדין הוא כדין אדם חולה סוכרת ששולחים אליו ממתקים עם סוכר.

אך יש להזהר, שאם יש חשש שהמקבל יצטער לקבל מנות כאלה, וכגון ששולחים המנות לצעיר שאינו יכול לאכול מאכלי סוכר, ובעצם המשלוח נגרמת לו עוגמת נפש שנזכר שוב ושוב במצבו, אזי יש להמנע ממשלוח מנות כאלה, ויש להשתדל לשלוח מנות מיוחדות הראויות למקבל לשמח לבו בשמחת הפורים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לתת משלוח מנות לאבל? י' אדר תשע"ה / 1 במרץ 2015

מותר לתת לאבל משלוח מנות, וטוב שלא לתת לו ממתקים, אלא תבשילים וכדומה.

האם יוצאים ידי חובה במשלוח מנות במשקה(חוץ מיין) כגון קולה, מיץ תפוזים וכדומה? ו' אדר תשע"ב / 29 בפברואר 2012

כל משקה, כגון קולה או מיץ תפוזים, נחשב למנה אחת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה