שאלה: השולח לחבירו מיני מתיקה כמשלוח מנות, וחבירו אינו אוכל מהם מכיון שהוא חולה סוכרת והוא מנוע מאכילת מאכלים שיש בהם סוכר, האם יוצא השולח ידי חובת משלוח מנות?
תשובה: ראשית עלינו לבאר, שישנו נידון בין הפוסקים, אם מותר לאדם לתת משלוח מנות, מדבר שאינו מבושל, כגון בשר וכדומה. שלהלכה פסק בזה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל להקל, כיון שסוף סוף יכול המקבל לבשל את הבשר, ואז הוא יהיה ראוי למאכל. שאין חובה לתת משלוח מנות דוקא מדבר שמייד ניתן לאכלו.
ובנדון השאלה שלפנינו, כתב הגאון רבי יוסף כהן זצ"ל (שהיה חבר בית הדין יחד עם מרן רבינו הקדוש זצ"ל), שאפילו אם נאמר שאדם יוצא ידי חובת משלוח מנות בבשר לא מבושל וכדומה, מכל מקום, מאכלים שיש בהם סוכר, וידוע שזה שנשלחו אליו מנות אלו לא יוכל לאכלם, אף שהן מנות ראויות למשלוח מנות מצד עצמן, יש לומר שלא יוצאים בזה ידי חובת משלוח מנות.
וכן דעת הרה"ג רבי יהושע נויבירט זצ"ל (מחבר ספר שמירת שבת כהלכתה), שלא יוצאים ידי חובת משלוח מנות במנות כאלו שאין המקבל יוכל לאכול מהן. שהרי עיקר הטעם של מצות משלוח מנות היא לשמחת מריעים, שיוכלו לשמוח במנות בסעודת פורים, וכאן, אין המקבל יכול לאכול מהן כלום.
אולם מובא בשם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שאמר שיוצאים ידי חובה במשלוח מנות אלו, וראיה לדבר, שהרי אין ספק שיוצאים ידי חובת משלוח מנות במאכלי חלב, גם כאשר ידוע שהמקבל אכל בשר בסעודת פורים ואם כן לא יוכל לאכול עוד ממאכלי החלב עד הלילה, ומכל מקום אין ספק שיוצאים בזה ידי חובה. ואם כן נלמד מזה שכל ששלח מנות ראויות לאכילה, לא איכפת לנו אם אותו אדם יוכל לאכול מהן אם לאו, שכל שהן נקראות מנות וראויות לאכילה לרוב בני אדם, יוצאים בנתינתן ידי חובה.
ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שאף שיש לחלק בין הנושאים, שהרי לענין מאכלי חלב, סוף כל סוף לאחר זמן יוכל המקבל לטעום מהן, ואם כן יש לו שמחה בלבו בקבלת המנות, ומרבים בזה אהבה ביניהם, מה שאין כן במשלוח מנות של דבר שלא יוכל לאכלו לעולם, אין בזה שמחה כל כך.
ומכל מקום הסיק מרן הרב זצ"ל, שמכיון שבמשלוח מנות אלו יש כאן מחווה של אהבה וחיבה, וגם שאר בני ביתו של המקבל יוכלו לאכול מהן, ומאחר שפשט המנהג לשלוח מיני מתיקה בתורת משלוח מנות להראות חיבה ואהבה, לכן גם בנדון דידן יש לומר שיוצאים בזה ידי חובה אף שהמקבל עצמו לא יוכל לטעום מהן.
וכן הדין לגבי אדם שיש לו רגישות לגלוטן, ושולחים אליו משלוח מנות עם מאכלים המכילים גלוטן, שהדין הוא כדין אדם חולה סוכרת ששולחים אליו ממתקים עם סוכר.
אך יש להזהר, שאם יש חשש שהמקבל יצטער לקבל מנות כאלה, וכגון ששולחים המנות לצעיר שאינו יכול לאכול מאכלי סוכר, ובעצם המשלוח נגרמת לו עוגמת נפש שנזכר שוב ושוב במצבו, אזי יש להמנע ממשלוח מנות כאלה, ויש להשתדל לשלוח מנות מיוחדות הראויות למקבל לשמח לבו בשמחת הפורים.
