הלכה ליום שלישי ה' תמוז תשפ"ה 1 ביולי 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום ז"ל בן סוליקה, חיים ז"ל בן חנה, וחנה ז"ל בת מסעודה.

וגם לרפואת חן תחיה בת רחל, אסתר בת מסעודה, דניאל בן ברוריה ושחר לב בן שני.

הוקדש על ידי

יצחק ורחל כהן

הבורר בשבת באופן אסור, אם מותר לאכול ממה שנברר

שאלה: אדם שברר בשבת באופן אסור, כגון שהיתה מונחת לפניו קערת אגוזים וקליפות, והוא הוציא את כל הקליפות מהקערה, ונותרו רק אגוזים. האם מותר לאכול מן האגוזים הללו בשבת?

תשובה: ביארנו כבר לפני מספר שבועות, שאסור לברור בשבת "פסולת מתוך אוכל", אלא רק "אוכל מתוך פסולת". וכן ביארנו שמותר לעשות כן רק אם עושה כן בידיו  (ולא על ידי כלי מיוחד), וכן צריך שתהיה הברירה על מנת לאכול מיד את האוכל, ולא לאחר חצי שעה.

הטעמים לאסור לאכול מן האגוזים
נמצא אם כן, בנדון השאלה, שהיו קליפות ואגוזים מעורבים יחד, ובא אדם והוציא את הקליפות, הרי שברר את ה"פסולת" מן ה"אוכל", ועבר על איסור תורה מצד מלאכת "בורר" בשבת.

ובהלכה הקודמת הזכרנו את דברי מרן השלחן ערוך והרמ"א  (בתחילת סימן שיח), שאסור ליהנות מדבר שנעשה באיסור בשבת. וכגון, מאכל שבושל בשבת, אסור לאנשים אחרים לאכול ממנו בשבת. וזה שבישל בעצמו, אסור לו לאכול מאותו המאכל לעולם.

ואם כן נראה גם בנדון השאלה, שמכיון שנעשה כאן איסור "בורר" בשבת, אסור לאכול מן האגוזים עד מוצאי שבת. וזה שברר בעצמו את האגוזים, אסור לו לאכול מהם לעולם.

הטעמים להקל בדבר
ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל האריך בנדון זה, והביא דברי הגאון רבי יוסף חיים בספר רב פעלים שאסר לאכול מן האגוזים בשבת. אולם דן בכמה סברות להקל בדבר, משום שכאן, עצם האיסור לא הועיל כלל, שהרי אותו אדם שעבר על מלאכת בורר, יכול היה לעשות את הדבר בהיתר, שהיה מוציא את האגוזים מן הקליפות (כלומר, בורר את ה"אוכל" מן ה"פסולת", ולא להיפך) וכך לא היה נעשה איסור כלל.

ואם כן במקרה שלנו, מעשה האיסור לא הועיל כלל. ואין זה דומה למאכל שנתבשל בשבת, שאין אפשרות לבשלו בהיתר, ונמצא שעצם האיסור עשה את המאכל מבושל. שהרי כאן מעשה האיסור לא הועיל במאומה. וזה שאוכל מן האגוזים אינו "נהנה ממעשה שבת" במלא מובן המילה.

ולאחר שדן בזה בדברי הפוסקים, הביא את דברי הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג ז"ל, בשו"ת ציץ אליעזר, שכתב שיש להקל בדבר, באופן שיחזרו לערבב יחד את הקליפות עם האגוזים, ואחר כך יוכלו לקחת את האגוזים מבין הקליפות. ועל ידי כך, אין כאן הנאה כלל ממעשה האסור בשבת, ללא ספק. ואף על פי שהגאון רבי יוסף חיים החמיר בדבר, מכל מקום להלכה העלו להקל בזה.

ולכן לסיכום: אגוזים שהיו מעורבים עם קליפות. ובא אדם וברר את הקליפות מבין האגוזים. דבר שאסור לעשותו בשבת. ואחר כך חזרו ועירבו את הקליפות עם האגוזים. מותר לאכול מן האגוזים בשבת, כיום שאין כאן הנאה כלל מעשה האסור בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה