הלכה ליום שני כ"ו אייר תשפ"ד 3 ביוני 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבי מורי

מוראד בן שרה ז"ל

ה' בקול שופר ישמיע ישועה.

הוקדש על ידי

משפחת נאמן

דין הזכרת "יעלה ויבא" בחגים ובראשי חודשים

בשבוע הבא ביום רביעי (מיום שלישי בלילה) יחול חג השבועות. ובארץ ישראל יחוגו אותו יום אחד, ובחוץ לארץ יחוגו אותו שני ימים.

חייב כל אדם, לאכול פת, כלומר, לאכול לחם, בסעודות יום טוב. הן בסעודת ליל יום טוב, והן בסעודה שעושים ביום טוב עצמו. אבל אין חיוב לאכול שלוש סעודות ביום טוב כפי שחובה לאכול שלוש סעודות בשבת.

בברכת המזון של יום טוב (כלומר, של חג), מזכירים "יעלה ויבא" לפני ברכת בונה ירושלים, וכפי שנדפס בסידורים. וכן הדין הן בחג השבועות, והן בחג הסוכות ובחג הפסח. וכן בראשי חודשים, יש להזכיר "יעלה ויבוא" בברכת המזון.

ואם אדם טעה בברכת המזון ולא אמר "יעלה ויבא", יש בדבר כמה חילוקים, כיצד עליו לנהוג. שאם נזכר כשאמר "ברוך אתה ה'" לפני שסיים "בונה ירושלים", יסיים "למדני חוקיך" ויחזור לומר יעלה ויבא. (כלומר, כשאומר ברוך אתה ה', לא יסיים "בונה ירושלים", אלא יאמר "למדני חוקיך", ויחזור לומר "יעלה ויבא"). ואם לא נזכר עד לאחר שבירך את ברכת "בונה ירושלים", יאמר שם את הברכה הזו: "ברוך אתה ה', אלהינו מלך העולם, אשר נתן ימים טובים לישראל לששון ולשמחה, את יום חג השבועות הזה את יום טוב מקרא קודש הזה, ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים".

וכן אם סיים את ברכת בונה ירושלים, ובא להתחיל את ברכת הטוב והמטיב (שהיא ברכת "האל אבינו מלכינו"), ואמר "ברוך אתה ה'", ימשיך לברך את הברכה שהזכרנו, שיאמר: אשר נתן ימים טובים" וכו'.

ואם נזכר לאחר שהתחיל כבר לומר "האל אבינו מלכינו", שוב אינו יכול לתקן את מה שטעה ולהשלים "יעלה ויבוא". ויש מקרים שעליו לחזור ולברך שוב את ברכת המזון, ויש מקרים שאינו חוזר לברך, כפי שנבאר בהלכה הבאה.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

בענין בשר חלק ואכילה בחג השבועות

אורך השיעור: 41:58         הורד     (9.61 MB)

אגדה ומוסר לשבועות

אורך השיעור: 1:00:28         הורד     (17.31 MB)

רות המואביה וגמילות חסדים

אורך השיעור: 42:31         הורד     (9.74 MB)

מגילת רות - מעלת הצדקה

אורך השיעור: 1:12:38         הורד     (14.87 MB)

חג שבועות - נעשה ונשמע

אורך השיעור: 50:07         הורד     (8.87 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

וכן הדין הן בחג השבועות, והן בחג הסוכות ובחג הפסח. וכן בראשי חודשים, יש להזכיר "יעלה ויבוא" בברכת המזון.

אם כבר אתם מזכירים את כולם, אולי היה צריך להזכיר גם את ראש השנה. ג' סיון תשפ"ד / 9 ביוני 2024

הערה נכונה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה