הלכה ליום ראשון כ"ג חשון תשפ"ה 24 בנובמבר 2024

חתונה בהתנגדות ההורים – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: בן או בת שחפצים לינשא, וההורים מתנגדים לנישואיהם מאיזה טעם, האם יש לשמוע בקול ההורים בעניין זה או לא?

תשובה: למדנו שמצד ההלכה, עיקר החיוב לכבד את ההורים הוא מכספם של ההורים, אבל הבנים והבנות אינם מחוייבים להוציא כסף כדי לכבד את הוריהם. (מלבד מקרים שאין להורים כסף).

לאור הדברים הללו, כתב המהרי"ק (רבינו יוסף קולון, שחי לפני למעלה מחמש מאות שנה, והיה מלמד תינוקות, ומגדולי הפוסקים באיטליה), לגבי בן שרוצה לישא אשה שמצאה חן בעיניו, אולם אביו מתנגד בתוקף לנישואין הללו, ופסק המהרי"ק, שאין הבן חייב לשמוע בקול אביו בזה, מפני שאין הדבר נוגע לכבוד האב ממש, כדוגמת אכילה ושתייה וכדומה, ובפרט שהגזירה שגוזר האב על בנו, גורמת לבן לצער גדול, להניח אשה אשר חפץ בה, ולקחת אשה אחרת אשר לא תישר בעיניו כל כך, ועוד, שהרי אב שציוה את בנו לעבור על דברי תורה, אסור לבן לשמוע בקול אביו, וכאן קרוב הדבר להיות כמצוה את בנו לעבור על דברי תורה, שהרי אמרו חז"ל (קידושין מא.) אסור לאדם לקדש אשה בלי שיראנה. משום שהקפידו חז"ל שישא אדם אשה שמוצאת חן בעיניו והוא חפץ בה. וזאת היא האשה שמוצאת חן בעיניו, ולכן אין כוח ביד האב לעכב עניין נישואי בנו, ואין הבן צריך לשמוע לו בדבר זה. וכן פסק הרמ"א, וכן פסק המהרשד"ם (רבינו שמואל די מודינא, שחי בזמן מרן, וחיבר ספר שאלות ותשובות, והוא מגדולי האחרונים), שהאב שציוה על בנו שבשום אופן לא ישא את בת פלוני, והבן חפץ בה, כי היא ישרה בעיניו, הדין פשוט שהבן יכול לישא האשה אשר ישרה בעיניו, ואין מצות האב מעכבת כלל, כי ממנה יזכה לבנים הגונים, כיוון שהיא כשרה כשאר בנות ישראל הכשרות, ואם ישא אשה אחרת אשר אין לו חפץ בה, בניו יהיו בני שנואה, ושנואים לפני המקום. וכתב על זה בשו"ת משפט צדק (למהר"ם מלמד, תלמיד מהר"י בן עזרא) שאף שדברי המהרשד"ם היה לגבי בן, נראה שהוא הדין גם לגבי בת, שהרי אפילו לאב אסור להשיא את בתו עד שתגדל ותאמר, בפלוני אני רוצה! וכן כתבו עוד פוסקים רבים. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, והאריך לדחות את דברי האומרים שיש לחלק בזה בין בן לבת.

וכל זה מצד ההלכה. אולם יש לדעת, כי על כל בן ובת לכלכל דרכיהם בתבונה, ולהטות אזן לשמוע לדברי ההורים בדרך ארץ ובכבוד, ובפרט כי בדרך כלל נשואין שעומדים בניגוד לרצון ההורים הם דבר קשה מאד, ולעתים חס ושלום עלולים לבוא לידי פירוד מחמת כן. לכן נכון להתיישב היטב בדבר, ולהתייעץ עם תלמידי חכמים אמיתיים, כיצד נכון לנהוג.

וזכור לנו מעשה שהיה לפני כשלושים שנה, בהורים של בת אחת ממשפחה לא ידועה, שהתנגדו לנשואיה, והיא עמדה להנשא לאדם ירא שמים, והיה השידוך מתאים באופן כללי. אולם ההורים התנגדו אליו בכל התוקף, והודיעו כי ירחיקו את בתם לנצח, ואף גם לא יבואו לשמחת כלולותיה. ויוודע הדבר למרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל. ביום החתונה אחר הצהרים, הגיע מרן זצ"ל לביתם של הורי הכלה בהפתעה, והפציר בהם לבוא עמו לחתונה, והבטיח כי הוא עצמו יסדר שם חופה וקדושין ויכבדם בהשתתפותו, ובירכם בכל הברכות, עד שהם נעתרו לבקשתו, ובאו לחתונה לשמחת כל הקרואים, וזכו בני הזוג להקים בית נאמן בישראל.

עוד יש לציין, שכל מה שאמרנו שמצד הדין אין חובה לשמוע להורים בענין זה, זאת כמובן בתנאי שהמיועדת (או המיועד) לנישואין, היא אשה כשרה וצנועה כשאר בנות ישראל הכשרות, אבל אם הבן רוצה לישא אשה שאינה צנועה, וממשפחה פחותה, ויש לאביו צער ועגמת נפש מנישואיו שיהיו עם הנערה ההיא, חייב לשמוע בקולו, כי בנישואיו עמה גורם להוריו צער וביזיון, ונאמר ארור מקלה אביו ואמו. וכן מצינו שצווה יצחק אבינו את יעקב, שלא ישא אשה מבנות כנען, מפני שהיו רעים וחטאים עם מידות מושחתות, אבל אם היא אשה כשרה כנ"ל, אינו חייב לשמוע בזה לקול אביו, וכמבואר.

שאלות ותשובות על ההלכה

משפחה פחותה?- מוטב להדגיש בנות כנען היום אין מושג-מי פחות ומי מכובד כ"ה חשון תשפ"ה / 26 בנובמבר 2024

פחותה, הכוונה אנשים שאינם יראי שמים, או בעלי מידות מגונות, שעושים מריבות עם הרבה משפחות אחרות.

האם כדאי להוסיף שיש לשוחח עם ההורים ולשמוע את הנימוק שלהם להתנגדות, ואז להתייעץ עם רב בכדי לקבל החלטה? י"ט אייר תשע"ט / 24 במאי 2019

ישר כח. בודאי שהכל תלוי בענין, ויש לשמוע את ההורים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה