הלכה ליום שלישי כ"ח סיון תשפ"ה 24 ביוני 2025

פרטים בהלכות בורר

לפני כשנתיים ביארנו ב"הלכה יומית" כמה הלכות השייכות למלאכת בורר בשבת. ומאחר ונשאלנו בענין זה שאלות רבות ממנויים רבים, הננו לבאר בקצרה כמה פרטי דינים במלאכת בורר.

כפי שביארנו, אין היתר לברור בשבת, אלא בתנאי שיתקיימו שלשה תנאים. האחד, שיברור את ה"אוכל" מן ה"פסולת", ולא להיפך. השני, שיברור בידו ולא על ידי כלי המיוחד לברירה. והשלישי, שיברור על מנת לאכול "מיד" את מה שבורר, ולא על מנת לאכול לאחר כחצי שעה.

כאשר הפסולת מרובה על האוכל
מה שאמרנו שיש לברור את ה"אוכל" מן ה"פסולת" ולא להיפך, כן הדין, בין אם האוכל מרובה על הפסולת, ובין אם הפסולת מרובה על האוכל, שלעולם אסור לברור את הפסולת, אלא את האוכל בלבד. והבורר פסולת מן האוכל עובר על איסור חילול שבת מן התורה. (חזון עובדיה שבת חלק ד' עמוד קעח). לכן, אם לדוגמא יש הרבה גרעינים שמעורבים עם מעט קליפות, אסור להוציא את הקליפות, ולהשאיר את הגרעינים, אלא יש להוציא את הגרעין, ולאכול אותו, כדי לברור את ה"אוכל" מתוך ה"פסולת".

ברירת אוכל מתוך פסולת לצורך בעלי חיים
כשם שמותר לברור אוכל מן הפסולת בידיים, על מנת לאכול באופן מיידי, הוא הדין שמותר לברור אוכל מן הפסולת לצורך בהמה או חיה או עוף, וכן הדין לענין מי שנצרך לברור אוכל מן הפסולת לצורך האכלת דגים, שברירה כזו לא נאסרה כלל, כל שעושה כן על מנת שהבעלי חיים יאכלו מיד. (שם, עמוד קפו).

הוצאת עלי חסה מקולקלים
הדבר ברור, שאסור לברור עלי חסה או כרפס (סלרי) רקובים מתוך עלי חסה טובים. שהרי זה בורר פסולת מתוך אוכל. אלא יברור את עלי החסה הטובים מתוך הרעים. וכל זה דוקא כאשר עלי החסה כבר הופרדו מן הקלח שלהם, אבל אם עודם מחוברים לקלח, והעלים הרקובים הם מבחוץ, מותר להוציא אותם ולהשליכם, שהרי זה כקולף מפרי מקליפתו, שכבר ביארנו שאין בזה איסור משום בורר, כל שעושה כן על מנת לאכול "לאלתר", כלומר "מיד". (שם עמוד קפט).

ובהלכה הבאה יובאו עוד פרטי דינים בהלכות בורר בקצרה.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי מלאכת בורר, האם משהו שלא אוהבים לאכול נחשב לפסולת או שבטל דעתו אצל כל האדם שכן אוכלים את אותו הדבר? כ"ה חשון תשפ"ו / 16 בנובמבר 2025

לעולם לענין מלאכת בורר, מה שנחשב אצלו פסולת, הוא הפסולת, אפילו אם שאר בני האדם מחבבים את מה שהוא מואס.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה