הלכה ליום שלישי כ"ח סיון תשפ"ה 24 ביוני 2025

פרטים בהלכות בורר

לפני כשנתיים ביארנו ב"הלכה יומית" כמה הלכות השייכות למלאכת בורר בשבת. ומאחר ונשאלנו בענין זה שאלות רבות ממנויים רבים, הננו לבאר בקצרה כמה פרטי דינים במלאכת בורר.

כפי שביארנו, אין היתר לברור בשבת, אלא בתנאי שיתקיימו שלשה תנאים. האחד, שיברור את ה"אוכל" מן ה"פסולת", ולא להיפך. השני, שיברור בידו ולא על ידי כלי המיוחד לברירה. והשלישי, שיברור על מנת לאכול "מיד" את מה שבורר, ולא על מנת לאכול לאחר כחצי שעה.

כאשר הפסולת מרובה על האוכל
מה שאמרנו שיש לברור את ה"אוכל" מן ה"פסולת" ולא להיפך, כן הדין, בין אם האוכל מרובה על הפסולת, ובין אם הפסולת מרובה על האוכל, שלעולם אסור לברור את הפסולת, אלא את האוכל בלבד. והבורר פסולת מן האוכל עובר על איסור חילול שבת מן התורה. (חזון עובדיה שבת חלק ד' עמוד קעח). לכן, אם לדוגמא יש הרבה גרעינים שמעורבים עם מעט קליפות, אסור להוציא את הקליפות, ולהשאיר את הגרעינים, אלא יש להוציא את הגרעין, ולאכול אותו, כדי לברור את ה"אוכל" מתוך ה"פסולת".

ברירת אוכל מתוך פסולת לצורך בעלי חיים
כשם שמותר לברור אוכל מן הפסולת בידיים, על מנת לאכול באופן מיידי, הוא הדין שמותר לברור אוכל מן הפסולת לצורך בהמה או חיה או עוף, וכן הדין לענין מי שנצרך לברור אוכל מן הפסולת לצורך האכלת דגים, שברירה כזו לא נאסרה כלל, כל שעושה כן על מנת שהבעלי חיים יאכלו מיד. (שם, עמוד קפו).

הוצאת עלי חסה מקולקלים
הדבר ברור, שאסור לברור עלי חסה או כרפס (סלרי) רקובים מתוך עלי חסה טובים. שהרי זה בורר פסולת מתוך אוכל. אלא יברור את עלי החסה הטובים מתוך הרעים. וכל זה דוקא כאשר עלי החסה כבר הופרדו מן הקלח שלהם, אבל אם עודם מחוברים לקלח, והעלים הרקובים הם מבחוץ, מותר להוציא אותם ולהשליכם, שהרי זה כקולף מפרי מקליפתו, שכבר ביארנו שאין בזה איסור משום בורר, כל שעושה כן על מנת לאכול "לאלתר", כלומר "מיד". (שם עמוד קפט).

ובהלכה הבאה יובאו עוד פרטי דינים בהלכות בורר בקצרה.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי מלאכת בורר, האם משהו שלא אוהבים לאכול נחשב לפסולת או שבטל דעתו אצל כל האדם שכן אוכלים את אותו הדבר? כ"ה חשון תשפ"ו / 16 בנובמבר 2025

לעולם לענין מלאכת בורר, מה שנחשב אצלו פסולת, הוא הפסולת, אפילו אם שאר בני האדם מחבבים את מה שהוא מואס.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה