הלכה ליום רביעי כ' כסלו תשפ"ג 14 בדצמבר 2022

נשים בהלל של חנוכה

שאלה: אם נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה, האם הן חייבות גם באמירת ה"הלל" בכל בוקר של חנוכה?

תשובה: כל מצות עשה שהזמן גרמא, הנשים פטורות ממנה. ואיזו היא "מצות עשה שהזמן גרמא"?, כל מצוה שהיא ב"קום ועשה", כגון מצות נטילת לולב, ומצות אכילה בסוכה וכדומה, הרי היא בכלל מצות "עשה". (להבדיל ממצוות "לא תעשה", למשל האיסור לאכול ביום הכפורים, שהרי הוא בכלל מצות "לא תעשה"). ומצוה ש"הזמן גרמא", היא כל מצוה שתלויה בזמן, והזמן הוא הגורם למצוה. כגון מצות נטילת לולב, שהיא תלויה בזמן, שהרי רק בימי חג הסוכות יש ליטול לולב. וממילא נשים פטורות ממצות נטילת לולב, שהרי היא "מצות עשה שהזמן גרמא". ויש בזה חילוקים במצוות מסויימות, אך כך הוא הדין באופן כללי.

ולפי זה נראה שהיה ראוי לפטור את הנשים ממצות הדלקת נרות חנוכה, שהרי זו מצוה שהיא בקום ועשה, להדליק נרות חנוכה, והיא תלויה בזמן, כי אינה שייכת אלא בימי החנוכה.

אולם רבותינו אמרו, שהנשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה, משום שבשעה שתיקנו לישראל להדליק בכל שנה נרות חנוכה, תקנו כן כדי לפרסם את הנס שנעשה לאבותינו בימי החנוכה. ומאחר ואף הנשים היו באותו הנס, לכן לא הוציאו אותן רבותינו מכלל התקנה, וחייבו גם אותן בהדלקת נרות חנוכה.

ולפי זה לכאורה, נראה שכך עלינו לדון גם לגבי אמירת ההלל בימי החנוכה, שהרי ההלל בימי החנוכה נתקן על ידי רבותינו, כדי לפרסם את נס חנוכה, ולהודות עליו לה' יתברך. ומאחר ואף הנשים היו באותו הנס, כלומר, נס חנוכה, יש לחייבן מן הדין באמירת ההלל בכל יום "בברכה".

אולם רבינו הרמב"ם כתב שהנשים פטורות מאמירת ההלל בחנוכה. וכן האריכו בדין זה הפוסקים, ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הסביר את הדברים היטב, שאף על פי שהנשים היו באותו הנס של חנוכה, מכל מקום לא מצאו רבותינו לנכון לחייבן באמירת ההלל, משום שיש חילוק גדול בין מצות הדלקת נרות חנוכה, שהוא ענין של פרסום גדול לעיני כל העוברים והשבים, שיראו את נרות החנוכה, וידעו ויזכרו את הנס שנעשה לאבותינו, ולכן נכון לחייב אף את הנשים במצוה יקרה זו. מה שאין כן מצות ההלל בחנוכה, שהיא בין האדם לבין קונו, ולא שייך בה פרסום הנס גדול כל כך, לכן, לא רצו רבותינו לשנות את דין אמירת ההלל בימי החנוכה מדין ההלל בשאר הימים הטובים, ופטרו את הנשים ממצוה זו. (חזון עובדיה חנוכה, עמוד ריד).

לכן לסיכום: מן הדין, הנשים פטורות ממצוות אמירת "הלל" בימי החנוכה. ונשים צדקניות שאומרות "הלל" לאחר התפלה בימי החנוכה, תבוא עליהן ברכת טוב, אך אל להן לברך על אמירת ההלל, שהרי אינן מצוות לאומרו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה