הלכה ליום חמישי ח' שבט תשפ"ה 6 בפברואר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבינו היקר

יהושע דידי בן חנינא ז"ל

שהיום שלושה חודשים לפטירתו. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנותיו, חתניו ונכדיו

המשך דין נטילת ידיים, אחר גזיזת צפרניים וכדומה

בהלכה הקודמת למדנו את עיקר הדין, שלאחר נטילת (גזיזת) צפרניים, צריך ליטול ידיים. וכמו כן הבאנו את דברי הפוסקים ומרן השלחן ערוך, על עוד ענינים המחייבים נטילת ידיים. ועלינו לבאר כעת, מהו הטעם לנטילה זו? ובאיזה אופן יש לעשותה? האם כפי שאנו נוטלים ידיים בבוקר, או שדי ברחיצת הידיים בלבד.

הטעם לנטילת ידיים לאחר נטילת צפרניים
והנה טעם הנטילה העיקרי לאחר גזיזת הצפרניים, הוא משום רוח רעה השורה על הידיים לאחר נטילת הצפרניים, בדומה לרוח רעה השורה על הידיים בבוקר לאחר הקימה מן השינה. אולם כתבו המקובלים, וכן הגאון רבינו יוסף חיים (בספר בן איש חי פרשת תולדות), שרוח רעה זו אינה חמורה כל כך כמו הרוח רעה שבבוקר, אלא יש כאן "נדנוד רוח רעה".

אופן הנטילה לאחר נטילת צפרניים
ולפיכך כתב, שאין צורך ליטול ידיים שלש פעמים לסירוגין (כדין נטילת ידיים בשחרית), אלא די ברחיצת הידיים פעם אחת מן הברז. (ואם היו הצפרניים עודפות על הבשר, כלומר, ארוכות קצת, על פי הקבלה יש ליטול שלש פעמים לסירוגין, כפי שנוטלים ידיים בבוקר). וכן פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שלאחר נטילת הצפרניים, די ברחיצת הידיים מן הברז פעם אחת, ואין צורך בנטילה בכלי שלש פעמים.

ומכל מקום נכון להחמיר ליטול ידיים שלש פעמים, בכדי לסלק את הרוח רעה השורה על הידיים. אבל אין צורך ליטול ידיו מכלי דוקא, וכפי שביארנו בדין ברכת אשר יצר לפני מספר חודשים, שדי ברחיצת ידיים מן הברז, שלש פעמים לסירוגין. (כלומר, יכניס יד ימין תחילה תחת זרם המים, ואחר כך יד שמאל, ואחר כך שוב ימין וכו').

ולסיכום: לאחר נטילת צפרניים, יש לרחוץ את הידיים לכל הפחות פעם אחת. ולדעת המקובלים, נכון להחמיר ליטול ידיים שלש פעמים לסירוגין, אך די ברחיצה מן המים הזורמים תחת הברז (שלש פעמים לסירוגין, יד ימין תחילה, ואחר כך שמאל וכו'). וכן נכון לנהוג. וכן היה מנהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר להקשיב לדברי תורה תוך כדי קציצת צפרניים ? כ"ו אייר תשפ"ב / 27 במאי 2022

מותר. 

לפי עניין זה. האם גם בבית העלמין לא צריך כלי בנטילת הידים? כ"ו טבת תשפ"ב / 30 בדצמבר 2021

ביציאה מבית העלמין נהגו כל ישראל ליטול מכלי דוקא, ולא לנגב ידים לאחר הנטילה. 

מהפסקה שלפני הסיכום, ניתן להבין, בטעות, שבברכת "אשר יצר" אין חובה בכלי. כדאי להבהיר את הדבר. ד' כסלו תשע"ב / 30 בנובמבר 2011

גם בנטילת ידיים כשמברך אשר יצר, אין חיוב ליטול ידיו מן הכלי
ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה