הלכה ליום שני ד' כסלו תשפ"ג 28 בנובמבר 2022

בורר במין אחד

שאלה: כאשר מוגשת בשבת קערה עם חתיכות בשר גדולות וקטנות, האם מותר לברור בשבת את החתיכות הקטנות שאיני חפץ בהם, או שאסור?

תשובה: בהלכות הקודמות דיברנו בענין מלאכת "בורר" האסורה בשבת. והזכרנו, שאין היתר לברור בשבת, אלא בשלשה תנאים: שיברור בידו ולא באמצעות כלי (כגון מסננת), "ושיברור את האוכל מן הפסולת", ולא להיפך. ושיברור על מנת לאכול לאלתר (כלומר, מיד, ולא לאחר זמן).

ועתה לנדון השאלה, כאשר מוגשות חתיכות גדולות וקטנות, והוא אינו חפץ בקטנות, נראה לכאורה, שאם יברור את הקטנות הרי זה בורר "פסולת מתוך אוכל", ואסור לעשות כן בשבת. וכן פסק הטורי זהב, שאפילו כאשר כל התערובת היא ממין אחד, כגון גרגרי רימונים, וכן חתיכות בשר גדולות וקטנות, גם כן שייך בזה איסור בורר. וכן משמע בתלמוד ירושלמי.

אולם מדברי הרמב"ם והרב המגיד והתרומת הדשן ועוד מרבותינו גדולי הפוסקים מבואר, שלא שיך איסור בורר, אלא כאשר מדובר בשני מינים מעורבים, כגון גרעינים שחורים ולבנים, אבל במין אחד, כגון חתיכות בשר גדולות וקטנות, או חתיכות ירק גדולות וקטנות, לא שייך איסור בורר, ואפילו אם אינו רוצה בחתיכות הקטנות, או אינו רוצה בחתיכות הירק הקטנות, מותר לו להוציאם מן הכלי על מנת לאכול את מה שנותר אחר כך. ואף שבירושלמי משמע שאפילו במין אחד שייך איסור בורר, נראה שהתלמוד שלנו חולק על דברי הירושלמי בזה, ולעולם להלכה אין איסור ברירה במין אחד. וכן פסק הרמ"א. וכן עיקר להלכה, כמו שהאריך בזה מרן הרב זצ"ל, שאין איסור ברירה נוהג אלא בשני מינים, ולא במין אחד.

ולסיכום: כאשר מעורבים בקערה שני סוגים ממין אחד, כגון חתיכות בשר גדולות וקטנות, או חתיכות ירק גדולות וקטנות, מותר לברור אלו מפני אלו, ללא חשש, שלא שייך איסור בורר אלא בשני מינים ולא במין אחד. אבל שני מיני דגים, כגון דג טונה ודג סלומון, הואיל והם שונים בשמם, כתב התרומת הדשן (סימן נז) בשם האור זרוע, שהם נחשבים לשני מינים נפרדים, ושייך בהם איסור בורר.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב.פתיחת רימון בשבת,איך כבודו מציע לי לברור את ההפרי מהחלק הלבן
שעוטף את הפרי .? החלק הלבן מר ולא משתלב עם אכילת הגרגרים. ד' כסלו תשפ"ג / 28 בנובמבר 2022

אנו משתדלים לפרוט את הרימון לפני שבת, ולשמור אותו במקרר. אם לא עשו כן, יכולים לחתוך אותו ולהפריד את הגרגרים לתוך קערה על מנת לאכול לאלתר (מיד, או בסעודה הסמוכה), ואם נופלים לקערה חתיכות מהקליפה הלבנה, אסור להוציאן, כי זו ברירת פסולת ממש. 

אם יש קערה ובתוכה יש גמבה גזר וקולרבי, מותר לי לאכול רק מהקולורבי? ד' כסלו תשפ"ג / 28 בנובמבר 2022

בודאי שכן, זה בורר ביד לאכול לאלתר.   

כאשר יש לי סיר עם כמה מיני דג ולכל אחד מבני המשפחה אני מגישה מה שאוהב. האם אני עוברת על על איסור בורר. ואם כן מה עליי לעשות במקרה זה? י"ד אלול תשע"ז / 5 בספטמבר 2017

מותר לעשות כן, כי את בוררת לכל אחד את מה שהוא אוהב, וזו ברירת אוכל מהפסולת, שמותרת כאשר עושים כן על מנת לאכול מיד.

אם תוכלו רק להסביר לי משהו שלא הבנתי, אם אין ברירה במין אחד, אז למה באשכול ענבים, שיש בו ענבים שלא מעוניינים בהם וענבים שכן מעוניינים בהם, יש ברירה? כ"ו חשון תשע"ב / 23 בנובמבר 2011

הכוונה שאין ברירה במין אחד, כאשר הכל אוכל, ואין כאן פסולת. אבל כאשר יש פסולת, אפילו שהכל מין אחד אסור לברור, כשם שעיקר האיסור לברור מן התורה הוא בתבואה שהכל מין אחד, אבל יש שם קליפות הנחשבות פסולת.

האם באותו המין אפשר לברור החוצה את החתיכות הלא יפות\מקולקלות? כ"ו חשון תשע"ב / 23 בנובמבר 2011

אסור לברור את החתיכות המקולקלות, כי לא שייך לומר אין בורר במין אחד, אלא בדבר שהכל אוכל, ולא בדבר שיש שם אוכל ופסולת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה