הלכה ליום חמישי כ"ג חשון תשפ"ג 17 בנובמבר 2022

בורר בתלישת ענבים או עגבניות מן האשכול

שאלה: אשכול ענבים, שיש בין הענבים גם ענבים רקובים, האם מותר בשבת לתלוש את הענבים הרקובים ממנו, בכדי שישאר אשכול ענבים טוב לאכילה?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו, שאסור לברור בשבת פסולת מתוך אוכל. ואפילו אם עושה כן על מנת לאכול מיד את האוכל, הדבר אסור. וכפי שנתבאר.

ומעתה לענין אשכול ענבים, (וכן אשכול עגבניות שרי), שיש בו ענבים רקובים. הנה ברור שאסור לתלוש את הענבים הרעים מן האשכול, שבכך התולש בורר פסולת מן האוכל, כי הענבים הרעים הם הפסולת, והטובים הם האוכל. ולפיכך פסק מרן הרב זצ"ל, שיש בתלישת הענבים המקולקלים איסור מן התורה.

ואפילו אם הענבים הרקובים אינם רקובים כל כך, והם ראויים למאכל, אלא שהוא אינו חפץ בהם, גם כן בודאי שאסור לתלשם בשבת,  שהרי כבר ביארנו, שכל דבר שהוא אינו חפץ בו עתה, הרי הוא נחשב פסולת יחסית לדבר שהוא חפץ בו. (ואמנם בזה אין האיסור מן התורה אלא מדרבנן).

ורב גדול אחד כתב להקל בזה, והביא ראיה לדבריו, מדברי כמה מרבותינו הראשונים, שכתבו שמותר ביום טוב, להפריד את החֵלֶב מן הבשר (בנתחי הבשר שבחלק האחורי בבהמה, מעורב מין שומן הנקרא "חֵלֶב", ואסור מן התורה לאכלו, ולכן "מנקרים", כלומר, מפרידים אותו מן הבשר). וטעם ההיתר, לפי שהחלב מחובר לבשר, ובדבר מחובר יש אומרים שלא שייך איסור בורר.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כתב לחלוק על דבריו, כי יש הבדל גדול בין בשר שהוא מחובר ממש לחלב, לבין קבוצת ענבים המחוברים יחדיו לאשכול. שבשר שדבוק לחלב, הרי הפרדת החלב ממנו דומה לקילוף פרי מהקליפה שעליו, שלא שייך בזה איסור בורר, מה שאין כן תלישת הענבים מן האשכול, שאינה דומה לקילוף הפרי כלל.

ולכן לסיכום, אשכול ענבים, שמעורבים בו ענבים טובים וענבים שאינם טובים כל כך, אסור בשבת לתלוש את הענבים הרעים, ולהשאיר עליו את הטובים, שהרי זה בורר "פסולת מן האוכל" שאסור. ולכן יש לקחת את הענבים הטובים ולאכלם, ולאחר מכן להשליך את האשכול עם הענבים הרעים. והוא הדין לגבי אשכול עגבניות (שרי) שיש בו עגבניות טובות, ועגבניות מקולקלות או ירוקות, שאסור לתלוש את הרעות תחילה, אלא יש לתלוש את הטובות תחילה. וכמבואר.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה