הלכה ליום שלישי כ"א חשון תשפ"ג 15 בנובמבר 2022

ברירה בשבת באמצעות כף או מזלג

שאלה: האם מותר לברור בשבת אוכל מתוך פסולת, באמצעות מזלג או כף?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את יסודות מלאכת בורר האסורה בשבת. ובכלל מלאכה זו, שאם יש לאדם שני מיני מאכלים מעורבים יחד, אסור לברור את האחד מן השני באמצעות נפה (מסננת). והסברנו שישנם שלשה תנאים, שאם נתקיימו שלושתם, מותר לברור בשבת. ואלו הם:

"אוכל, "ביד", "מיד". כלומר, שלא יברור את הפסולת מן האוכל, אלא רק להיפך, כלומר, יברור את האוכל מן הפסולת. ולדוגמא, אדם שיש לפניו צלחת ובה גרעינים שחורים ולבנים, והוא אינו חפץ אלא בלבנים, הרי השחורים נחשבים עבורו "פסולת", והלבנים "אוכל". ולכן לא יברור, אלא את הלבנים מתוך השחורים, ולא להיפך. וכן לא יברור באמצעות כלי, כגון מסננת, אלא רק באמצעות הידיים. וכן לא יברור על מנת להניח לאחר זמן, אלא בכדי לאכול באופן מיידי.

אסור לברור אוכל מתוך פסולת, אפילו כשעושה כן על מנת לאכול מיד, אם עושה כן על ידי כלי
ומכל האמור מבואר, שאסור לברור על ידי כלי, גם כאשר בורר את האוכל מן הפסולת, ועושה כן על מנת לאכול באופן מיידי. ולפיכך עולה השאלה, האם שימוש בכף או במזלג, נחשב כשימוש בכלי שאסור לברור בו. ולדוגמא, אדם שיש לפניו תבשיל אורז עם עדשים, והוא אינו מעוניין עתה באורז, אלא רק בעדשים, הרי שמותר לו לקחת בידו מהעדשים בכדי לאכלם מיד. והשאלה, האם יש להקל בזה גם כאשר הוא נוטל את העדשים באמצעות המזלג שבידו?

והנה הגאון רבי משה פינשטיין זצ"ל, בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סי' קכד) כתב, שהדבר תלוי לשם מה הוא משתמש במזלג. שאם השימוש במזלג נעשה בכדי שלא יתלכלכו הידיים, הרי שהמזלג נחשב סך הכל כ"ידא אריכתא" (יד ארוכה) של זה המשתמש בה, ואין זה נחשב לברירה בכלי. אבל אם המזלג מסייע לו במלאכת הברירה, וכגון בדוגמא שלנו, שהעדשים שקועים בינות לגרגרי האורז, והוא חפץ להוציא את העדשים בעדינות על ידי המזלג דוקא, באופן שקשה לעשות כן רק באמצעות הידיים, הרי שהכלי מסייע ממש במלאכת הברירה, ואין לעשות כן בשבת, שהרי זה כבורר בכלי ממש.

אולם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל האריך לדחות את דבריו בזה, וכתב שבכל מקרה מותר לברור בשבת אוכל מתוך פסולת (על מנת לאכול באופן מיידי) באמצעות מזלג, כי אין המזלג נחשב אלא כיד ארוכה בלבד, שאין זה כלי המיועד למלאכת ברירה, אלא מיועד לשמור על נקיות הידיים. והביא ראיות וחיזוקים רבים לדבריו.

הפרדת בשר מהעצם בשבת
ומכאן יש ללמוד לגבי בשר הדבוק לעצם, שהפרדת הבשר מן העצם שבקערה הרי היא ברירה. ובכל זאת מותר להפריד את הבשר מן העצם, הואיל והבשר הוא האוכל, והעצם היא פסולת, ובא לאכלם באופן מיידי. ואף שעושה כן באמצעות מזלג, אין זה נחשב שעושה כן על ידי כלי, הואיל ואין המזלג נחשב כלי לענין זה. (אבל להפריד את העצם ולהשליכה מן הקערה, אסור, הואיל וזו ברירת פסולת מתוך אוכל).

וכן כתב הגאון החזון איש (סימן נד), שמותר להפריד בשבת על ידי מזלג, את הבשר מעל העצם שבקערה, ואפילו אם הבשר דבוק לעצם, והוא מחזיק בעצם ועל ידי המזלג מושך את הבשר, אין שום נדנוד איסור בדבר, הואיל והמזלג אינו נחשב כלי לענין מלאכת בורר.

הוצאת בשר מן המרק
וכן כתב בספר שמירת שבת כהלכתה (פ"ג סעי' מה), שמותר להוציא בשבת בשר מן המרק על מנת לאכלו לאלתר (מיד), אף שעושה כן על ידי כף או מזלג, הואיל וכלים אלה נחשבים כיד ארוכה בלבד.

לכן לסיכום:
כשבורר אדם בשבת באופן המותר, כלומר, בורר את האוכל מן הפסולת, ועושה כן על מנת לאכול מיד, מותר לעשות כן גם על ידי מזלג או כף, שאין אלו כלים המיועדים לברירה. לכן, אדם שיש לפניו תבשיל אורז עם עדשים, והוא אינו מעוניין אלא בעדשים, מותר לו ליטול באמצעות המזלג את העדשים, על מנת לאכלם באופן מיידי.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם גם ביום טוב ישנן מלאכת בורר או רק בשבת? כ"ז חשון תשפ"ג / 21 בנובמבר 2022

גם ביום טוב יש הלכות בורר, אלא שיש מעט הבדל. לדוגמא, בשבת, תמיד יש לברור את האוכל מתוך הפסולת, ואילו ביום טוב, יש לברור את מה שקל יותר, שאם הפסולת מרובה, יברור את האוכל, ואם האוכל מרובה, יברור את הפסולת.

האם האבלים יכולים להשתתף באזכרה? כ"א חשון תשפ"ג / 15 בנובמבר 2022

באזכרה של אדם אחר, לא. אבל בליל היום השביעי שיוצאים לבית הכנסת לאזכרה, הדבר מותר כמו שנהגו. 

מה הדין לגבי אורח, או בביתו עצמו, מוגש לו צלחת גדולה שבתוכה מונחים אורז, בשר, וכל מיני תוספות של ירקות, שחלק מהם הוא לא מתכוון לאכו, כי הם לא לטעמו.
הרי גם כאן לדידו הם פסולת ,האם יהווה בורר? י"ג חשון תשע"ב / 10 בנובמבר 2011

כל דבר שהוא אינו חפץ בו נחשב פסולת. ולכן אסור להוציא את הפסולת, אלא יאכל את מה שחפץ בו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה