הלכה ליום שלישי כ"א חשון תשפ"ג 15 בנובמבר 2022

ברירה בשבת באמצעות כף או מזלג

שאלה: האם מותר לברור בשבת אוכל מתוך פסולת, באמצעות מזלג או כף?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את יסודות מלאכת בורר האסורה בשבת. ובכלל מלאכה זו, שאם יש לאדם שני מיני מאכלים מעורבים יחד, אסור לברור את האחד מן השני באמצעות נפה (מסננת). והסברנו שישנם שלשה תנאים, שאם נתקיימו שלושתם, מותר לברור בשבת. ואלו הם:

"אוכל, "ביד", "מיד". כלומר, שלא יברור את הפסולת מן האוכל, אלא רק להיפך, כלומר, יברור את האוכל מן הפסולת. ולדוגמא, אדם שיש לפניו צלחת ובה גרעינים שחורים ולבנים, והוא אינו חפץ אלא בלבנים, הרי השחורים נחשבים עבורו "פסולת", והלבנים "אוכל". ולכן לא יברור, אלא את הלבנים מתוך השחורים, ולא להיפך. וכן לא יברור באמצעות כלי, כגון מסננת, אלא רק באמצעות הידיים. וכן לא יברור על מנת להניח לאחר זמן, אלא בכדי לאכול באופן מיידי.

אסור לברור אוכל מתוך פסולת, אפילו כשעושה כן על מנת לאכול מיד, אם עושה כן על ידי כלי
ומכל האמור מבואר, שאסור לברור על ידי כלי, גם כאשר בורר את האוכל מן הפסולת, ועושה כן על מנת לאכול באופן מיידי. ולפיכך עולה השאלה, האם שימוש בכף או במזלג, נחשב כשימוש בכלי שאסור לברור בו. ולדוגמא, אדם שיש לפניו תבשיל אורז עם עדשים, והוא אינו מעוניין עתה באורז, אלא רק בעדשים, הרי שמותר לו לקחת בידו מהעדשים בכדי לאכלם מיד. והשאלה, האם יש להקל בזה גם כאשר הוא נוטל את העדשים באמצעות המזלג שבידו?

והנה הגאון רבי משה פינשטיין זצ"ל, בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סי' קכד) כתב, שהדבר תלוי לשם מה הוא משתמש במזלג. שאם השימוש במזלג נעשה בכדי שלא יתלכלכו הידיים, הרי שהמזלג נחשב סך הכל כ"ידא אריכתא" (יד ארוכה) של זה המשתמש בה, ואין זה נחשב לברירה בכלי. אבל אם המזלג מסייע לו במלאכת הברירה, וכגון בדוגמא שלנו, שהעדשים שקועים בינות לגרגרי האורז, והוא חפץ להוציא את העדשים בעדינות על ידי המזלג דוקא, באופן שקשה לעשות כן רק באמצעות הידיים, הרי שהכלי מסייע ממש במלאכת הברירה, ואין לעשות כן בשבת, שהרי זה כבורר בכלי ממש.

אולם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל האריך לדחות את דבריו בזה, וכתב שבכל מקרה מותר לברור בשבת אוכל מתוך פסולת (על מנת לאכול באופן מיידי) באמצעות מזלג, כי אין המזלג נחשב אלא כיד ארוכה בלבד, שאין זה כלי המיועד למלאכת ברירה, אלא מיועד לשמור על נקיות הידיים. והביא ראיות וחיזוקים רבים לדבריו.

הפרדת בשר מהעצם בשבת
ומכאן יש ללמוד לגבי בשר הדבוק לעצם, שהפרדת הבשר מן העצם שבקערה הרי היא ברירה. ובכל זאת מותר להפריד את הבשר מן העצם, הואיל והבשר הוא האוכל, והעצם היא פסולת, ובא לאכלם באופן מיידי. ואף שעושה כן באמצעות מזלג, אין זה נחשב שעושה כן על ידי כלי, הואיל ואין המזלג נחשב כלי לענין זה. (אבל להפריד את העצם ולהשליכה מן הקערה, אסור, הואיל וזו ברירת פסולת מתוך אוכל).

וכן כתב הגאון החזון איש (סימן נד), שמותר להפריד בשבת על ידי מזלג, את הבשר מעל העצם שבקערה, ואפילו אם הבשר דבוק לעצם, והוא מחזיק בעצם ועל ידי המזלג מושך את הבשר, אין שום נדנוד איסור בדבר, הואיל והמזלג אינו נחשב כלי לענין מלאכת בורר.

הוצאת בשר מן המרק
וכן כתב בספר שמירת שבת כהלכתה (פ"ג סעי' מה), שמותר להוציא בשבת בשר מן המרק על מנת לאכלו לאלתר (מיד), אף שעושה כן על ידי כף או מזלג, הואיל וכלים אלה נחשבים כיד ארוכה בלבד.

לכן לסיכום:
כשבורר אדם בשבת באופן המותר, כלומר, בורר את האוכל מן הפסולת, ועושה כן על מנת לאכול מיד, מותר לעשות כן גם על ידי מזלג או כף, שאין אלו כלים המיועדים לברירה. לכן, אדם שיש לפניו תבשיל אורז עם עדשים, והוא אינו מעוניין אלא בעדשים, מותר לו ליטול באמצעות המזלג את העדשים, על מנת לאכלם באופן מיידי.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם גם ביום טוב ישנן מלאכת בורר או רק בשבת? כ"ז חשון תשפ"ג / 21 בנובמבר 2022

גם ביום טוב יש הלכות בורר, אלא שיש מעט הבדל. לדוגמא, בשבת, תמיד יש לברור את האוכל מתוך הפסולת, ואילו ביום טוב, יש לברור את מה שקל יותר, שאם הפסולת מרובה, יברור את האוכל, ואם האוכל מרובה, יברור את הפסולת.

האם האבלים יכולים להשתתף באזכרה? כ"א חשון תשפ"ג / 15 בנובמבר 2022

באזכרה של אדם אחר, לא. אבל בליל היום השביעי שיוצאים לבית הכנסת לאזכרה, הדבר מותר כמו שנהגו. 

מה הדין לגבי אורח, או בביתו עצמו, מוגש לו צלחת גדולה שבתוכה מונחים אורז, בשר, וכל מיני תוספות של ירקות, שחלק מהם הוא לא מתכוון לאכו, כי הם לא לטעמו.
הרי גם כאן לדידו הם פסולת ,האם יהווה בורר? י"ג חשון תשע"ב / 10 בנובמבר 2011

כל דבר שהוא אינו חפץ בו נחשב פסולת. ולכן אסור להוציא את הפסולת, אלא יאכל את מה שחפץ בו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה