הלכה ליום ראשון כ"ג אדר תשפ"ד 3 במרץ 2024

המשך דין חלות מתוקות

שלמנהג הספרדים אין לצאת ידי חובת סעודות השבת בחלות מתוקות
בהלכה שפורסמה שבוע שעבר, ביארנו שחלות מתוקות, שמורגש בטעמן טעם הסוכר או הדבש שנמצא בהן, ברכתן "בורא מיני מזונות" ואין לברך עליהן "המוציא לחם מן הארץ". וכמו כן אין לצאת ידי חובת סעודות שבת בחלות כאלו. וכל זה לדעת מרן הבית יוסף שקבלנו הוראותיו. אולם לדעת הרמ"א ולמנהג אשכנז, יש לחלות אלה דין לחם לכל דבריהם. ולפיכך, ספרדי המתארח בסעודות השבת אצל חבירו האשכנזי, אינו רשאי לצאת ידי חובת סעודת שבת ולברך "המוציא לחם מן הארץ" על חלות אלה, וכמו שהסברנו.

אופן בו ניתן לצאת ידי חובת סעודות שבת ולברך המוציא על חלות מתוקות
האוכל עוגה יותר משיעור "קביעת סעודה", שהוא שיעור כמאתים וששה עשר גרם, מברך על העוגה ברכת המוציא לחם מן הארץ, ולאחר אכילתה מברך ברכת המזון, כדין פת לחם ממש. ולפיכך, הבא לאכול שיעור כזה של עוגה, צריך ליטול את ידיו כדין הבא לאכול לחם. ובודאי שהוא הדין לגבי חלות מתוקות, שאף על פי שכאמור לדעת מרן הבית יוסף ברכתן בורא מיני מזונות, מכל מקום אם אוכל מהן שיעור של מאתים וששה עשר גרם, צריך ליטול ידיו לפני אכילתן ומברך עליהן המוציא לחם מן הארץ וברכת המזון כדין פת לחם.

ולפיכך, ספרדי המתארח בסעודות השבת אצל חבירו האשכנזי, והלה הגיש לפניו חלות מתוקות כמנהגם, אף על פי שבודאי אינו רשאי לברך "המוציא לחם מן הארץ" ולצאת ידי חובת סעודות השבת בחלות הללו, מכל מקום אם יאכל מן החלות שיעור גדול של כמאתיים וששה עשר גרם, (ובחלות מתוקות הדבר אינו קשה כל כך), יוכל לכל הדעות לברך על החלות הללו ברכת המוציא, וכמו כן יצא ידי חובת סעודת שבת.

אם יש לצרף את שיעור שאר המאכלים לשיעור "קביעת סעודה"
נחלקו הפוסקים, לגבי שיעור "קביעת סעודה", האם הכוונה היא שיש לאכול מן הפת שיעור של יותר ממאתיים גרם, או שניתן לצרף לשיעור זה את שאר המאכלים הנאכלים תוך כדי הסעודה, כגון בשר ודגים וכדומה. שלדעת המגן אברהם, שאר המאכלים מצטרפים לשיעור זה, אולם מרן החיד"א כתב שדברי המגן אברהם אינם מוכרחים, ולפיכך אין הלכה כדבריו בזה, ואין לצרף את שאר המאכלים לשיעור קביעת סעודה.

ולסיכום: חלה מתוקה שמורגש בה טעם הדבש או הסוכר, ברכתה בורא מיני מזונות לדעת מרן השלחן ערוך. ולכן אין לברך "המוציא" על חלה כזו בסעודות השבת. והאשכנזים נוהגים לברך על חלות אלה "המוציא לחם מן הארץ".

וספרדי המתארח אצל חבירו האשכנזי, והלה מגיש לפניו מחלות אלה, לא יוכל לברך עליהן "המוציא", אלא אם יאכל מן החלות שיעור של כמאתיים ועשרים גרם, שאז לכל הדעות ברכתן המוציא לחם מן הארץ.

אבל ספרדי בביתו, לא ינהג כן, משום שעדיין יש מחלוקת הפוסקים (בתחילת סימן קנח) האם יש ליטול ידיים "בברכה" על אכילת חלות כאלה, אפילו כשאוכל שיעור גדול של מאתים וששה עשר גרם. ואף על פי שיש אומרים שהמנהג לברך על נטילה זו, מכל מקום לכתחילה נכון להזהר שלא לעשות כן, אלא יאכל פת ממש מחלה רגילה כשיעור כביצה, ואחר כך יוכל לאכול מה שירצה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה. כאשר אני מכין לעצמי פרוסת/ות לחם עם שוקולד/דבש וכו', אני מברך המוציא. במה שונה החלה המתוקה שיש בה קצת מן המתוק וברכתה משתנה ? הרי בשני המקרים הלחם הוא לחם לכל דבר.. הרי גם על פיצה מברכים המוציא .. אשמח לביאור בנושא. תודה מיכאל. ט"ז תשרי תשפ"ב / 22 בספטמבר 2021

מפני שמה שקובע את ההגדרה של המאכל, הוא המאכל כפי שייצרו אותו. לדוגמא, אם תקח קמח ותעשה עיסה ותטגן אותו בשמן, ברכתו תהיה מזונות, אבל אם תקח דבר שכבר נעשה פת, וחל עליו הדין שברכתו המוציא, ויש לו חשיבות של פת, וכעת תטגן פרוסות שלימות ממנו, ברכתו תשאר המוציא, כי לא די בכך שמערבים לאחר האפיה דברים אחרים, בכדי להפקיע ממנו תורת לחם.

כתבתם "אלא אם יאכל מן החלות שיעור של כמאתיים ועשרים גרם", ​בתוך כדי אכילת פרס, הלוא כן? ט"ז אייר תשע"ח / 1 במאי 2018

מדברי הפוסקים משמע לכאורה שאין צריך שהאכילה של שיעור קביעת סעודה תהיה בשיעור של אכילת פרס. וכן פסק הגאון מטשעבין בשו"ת דובב מישרים ח"א סימן מח. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל בספר הליכות עולם חלק שני, וכן כתב בילקוט יוסף.

ואם בבית הכנסת בסעודה שלישית יש רק חלות מתוקות ,מה יעשה האדם בכדי לצאת חיוב מצוות סעודה? ט"ז אייר תשע"ח / 1 במאי 2018

יאכל שיעור קביעת סעודה. כמו שביארנו.

ומה בעניין הפרשת חלה לבצק מתוק- חלות לשבת מתוקות עם כוס סוכר? י' אייר תשע"ח / 25 באפריל 2018

יש להפריש חלה גם מבצק של עוגות ם יש שם שיעור חלה.

האם מותר לכתחילה, לאכול שיעור של 216 גרם בסעודת ליל שבת ולצאת בזה ידי חובת סעודה? י"ב חשון תשע"ב / 9 בנובמבר 2011

מותר.

מדוע ספרדי לא יכול לברך לכתחילה על חלות מתוקות אם קובעים עליהם סעודה כמו פת הבאה בכיסנין? י"א חשון תשע"ב / 8 בנובמבר 2011

אם קובעלים עליהם סעודה, כלומר שאוכלים מהם כשיעור קביעות סעודה, אפשר לברך עליהם המוציא, כפי שיתבאר.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה