הלכה ליום רביעי י"ב אדר תשפ"ד 21 בפברואר 2024

ברוך שפטרני מעונשו של זה

שאלה: האם נכון הדבר שביום שהבן נעשה בר מצוה, על אביו לברך "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שפטרני מעונשו של זה"? והאם יש לנהוג כן גם כאשר הבת נעשית בת מצוה?

תשובה: במדרש רבה (פרשת תולדות) אמר רבי אלעזר, צריך אדם לטפל בבנו עד שלש עשרה שנה, מאכן ואילך צריך שיאמר "ברוך שפטרני מעונשו של זה". וכן כתב תלמיד מהר"ם בספר תשב"ץ, "יש לו לאדם לטפל עם בנו עד י"ג שנה, מכאן ואילך צריך לומר, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שפטרני מעונשו של זה". וכן בספר מהרי"ל כתב: "מהרי"ל (הוא רבינו יעקב מולין, שרוב מנהגי אשכנז מיוסדים על פי דרכו, ודבריו מובאים תדיר בדברי הרמ"א), בזמן שנעשה בנו בר מצוה וקרא בתורה, בירך, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר פטרני מעונשו של זה". וכן הובאה ברכה זו עוד בדברי גדולי הפוסקים, "בשם ומלכות", כלומר, עם הזכרת שם ה' ככל הברכות כולן.

אולם רבינו הרמ"א בספרו דרכי משה (סי' רכה) הביא דברי המהרי"ל והמדרש רבה שהזכרנו, וכתב, "אך לא מצאתי ברכה זו בגמרא, וקשה עלי שיברכו ברכה שלא נזכרה בגמרא". כלומר, מאחר וברכת ברוך שפטרני לא הוזכרה בגמרא, בודאי שלא נוכל לברך ברכה זו "בשם ומלכות", אף שהובאה במדרשים ובדברי הרבה פוסקים. וכמו שכבר כתב הרא"ש (פ"ח דבכורות), שלא מצינו שמברכים שום ברכה שלא נזכרה במשנה או בגמרא, כי אחר שסידרו רב אשי ורבינא את הגמרא, לא נתחדשה שום ברכה. (ויש לכלל זה השלכות הלכתיות רבות).

ולפיכך פסק הרמ"א בהגה, שאמנם יש לברך ברכה זו ביום הבר מצוה, וכמנהג מהרי"ל, אך יש לברכה בלא שם ומלכות, כלומר, יאמר האב "ברוך שפטרני מעונשו של זה". ופירוש הברכה, שעד עתה היה האב נענש בתוקף על כל מעשי בנו, כי הוא האחראי על מעשיו, לחנכו בדרך התורה. ומעתה הבן אחראי על מעשיו, שכבר גדל ונעשה בן ישראל לכל דבר, ואין האחריות מוטלת כל כך על אביו כאשר היתה מקדם. ויש מפרשים שהכוונה היא להיפך, שעד שגדל הבן, הוא עלול להענש בעון אביו, כי לעתים הבנים הקטנים נענשים בעוון ההורים שלהם, מה שאין כן אחר שגדלו, שוב אינם נענשים אלא מחמת מעשיהם. (וראה מה שפלפל בזה מרן רבינו הגדול זצוק"ל בס' הליכות עולם ח"ב עמוד ר).

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שנראה ברור שאף ביום שנכנסת בתו לעול מצות, כלומר, ביום הגיעה לגיל שתים עשרה שנים ויום אחד, יברך בלא שם ומלכות, "ברוך שפטרני מעונשה של זו".

ולסיכום: ביום בו הבן או הבת נכנסים לעול מצות, על האב לברך בלא הזכרת שם השם, "ברוך שפטרני מעונשו של זה". (ובספר בן איש חי הוסיף, שנכון שיהרהר את הזכרת שם ה' ומלכות, כלומר, ה' אלהינו מלך העולם, בלבו, אך לא יזכר שם השם בפיו).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה