הלכה ליום שלישי י"ח חשון תשפ"ה 19 בנובמבר 2024

לנשק ידי ההורים – תלמידי רבי שמעון בר יוחאי

שאלה: האם יש לנשק את ידי ההורים בליל שבת, ולהתברך מפיהם, והאם יש לנהוג כן גם כלפי אביו וגם כלפי אמו?

תשובה: בגמרא במסכת עבודה זרה (דף יז.) אמרו, שהאמורא (מחכמי הגמרא) עולא, כאשר היה חוזר מבית המדרש, היה מנשק ידי אביו. ופירש רש"י, שכך דרך בני אדם, שכאשר יוצא מבית הכנסת, מנשק ידי אביו ואמו והגדולים ממנו בפס ידיהם. ובזהר הקדוש (פרשת לך לך) אמרו, שרבי אלעזר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי, וכן כל תלמידי רבי שמעון בר יוחאי, היו מנשקים את ידיו. וכן היה נוהג רבינו האר"י כלפי אמו הצדקנית, שבכל ליל שבת היה הולך לביתה, ומנשק את ידה, והיא היתה מברכת אותו. ומכאן שרבינו האר"י גילה בזה איזה טעם על פי הקבלה, שבליל שבת דוקא יש מעלה גדולה בברכת האם ובנשיקת ידה.

ובספר שער הכוונות, הסביר את טעם הדבר על פי הקבלה, ורבותינו המקובלים עוררו הרבה על ענין זה, שכל אדם ינשק ידי אביו ואמו בליל שבת, ובפרט יש טעם לנשק את יד אמו. ואפילו אם אינו גר איתם באותו בית, מכל מקום, אם יש ביכולתו ללכת אצלם ולבקש ברכתם, טוב שיעשה כן. וכן לימד רבינו האר"י את תלמידו רבי חיים ויטאל. וכן כתב עוד רבינו מרן החיד"א בספרו מורה באצבע, שכאשר ינשק ידי אביו ואמו, יכוין שמקיים בזה מצות כיבוד הורים, וכשמנשק ידי אמו, יכוין גם שיש סוד בדבר.

וכן שמענו שהגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, בזמן שהיה גר בשכונת תל ארזה, ואמו היתה גרה בסמוך לבית הנשיא, (יש מרחק רב ביניהם), היה הולך בכל ליל שבת לבית אמו, כדי לנשק את ידה ולקבל את ברכתה.

ויש חילוקי מנהגים מתי הוא הזמן הראוי לברכת ההורים, שיש נוהגים בזה אחר אמירת "שלום עליכם" קודם הקידוש, ויש נוהגים שמנשקים ידי ההורים אחר הקידוש. ומנהגינו, שמנשקים ידי ההורים (כאשר ההורים נמצאים באותו בית), לאחר הקידוש, אחר שטועמים מן היין. ואז גם מברכים ההורים את בניהם ובנותיהם בכל מה שיחפוצו. ואחר כך נוטלים ידיהם לסעודה.

ורוב האשכנזים (מלבד קצת מהחסידים) לא נהגו בכל הכיבודים הללו, שאינם רגילים כלל בנשיקת היד, אף שהוא מנהג קדמון, וכן אינם מנשקים ידי החכמים, אלא מסתפקים בלחיצת היד ובברכה בלבד. ומכל מקום גם למנהגם יזהרו ההורים לברך את בניהם ובנותיהם בכל ליל שבת, כפי שהעיד על מנהג האשכנזים בזה הגאון רבינו יעקב עמדין בסידורו. אבל הספרדים נוהגים בנשיקת היד, ואל להם לזנוח מנהג זה שיש לו שורש נכון, וכבר הזהיר על כך החסיד בעל ראשית חכמה (שער גידול בנים), שילמד כל אדם את בניו כשהם קטנים, לנשק ידי ההורים וידי הגדולים והחסידים. (וראה עוד בספר שלחן המערכת דף נו, שהביא עוד מדברי האחרונים בזה. עיין שם).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם לנשק יד ההורים חל גם על נשים? או שמה מדובר על הגברים שחוזרים מהתפילה בליל שבת. כ"ב אייר תשפ"ב / 23 במאי 2022

גם הבנים וגם הבנות צריכים לנשק ידי ההורים לקבל ברכתם.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה